המחזה היה סורילאטי לגמרי, הגרמ"י לפקוביץ עומד בחצר ביתו כשהוא ממלמל פרקי תהילים ועוד אי אלו לחשים בשקט אל מול כלב שחור.
הכל החל כאשר בבוקרו של יום האמש הגיח כלב שחור בחצירו של הגרמ"י וישב סמוך לפתח הבית בצורה שהפריעה למעבר.
בני ביתו של הגרמ"י אשר אינם מורגלים בכגון דא, הופתעו וניסו בכל צורה ודרך לגרש את המפגע מעל פני האיזור אולם ללא הועיל.
כלב בב"ב הוא מחזה נדיר לכשלעצמו וכשהוא חונה על פתחו של בית הגרמ"י, זה כבר מהווה אטרקציה מושלמת ואכן עשרות התקבצו סביב החצר.
כאשר הגיע זמן תפילת שחרית, זע הכלב בבהלה אל אחורי החצר, והגרמ"י חלף עבר לתפילת שחרית ללא הפרעה וכך בחזירתו מהתפילה. בשאר הזמן חנה הכלב ללא ניע בפתח הבית.
מספר בחורים מישיבת פונביז' הסמוכה, ניסו את כוחם לקשור חבל אל הכלב ולנסות לגוררו מהאיזור אולם הכלב העקשן עמד במריו.
בשעת צהריים כאשר יצא הגרמ"י לשיעורו היומי הסבו בני המשפחה את תשומת ליבו אל המפגע שחונה בחצירו.
הגרמ"י נפעם כולו ואז אמר בהתרגשות כי זהו יום שני של שובבי"ם וזמן לתיקון ותשובה.
הגרמ"י עצר על מקומו ומשך דקות ארוכות מלמל פרקי תהילים ולאחמ"כ בשקט עוד דקות אי אלו תפילות או לחשים.
מה בדיוק אמר הגרמ"י לא נדע לעולם, אך מיד לאחר שסיים הגרמ"י את תחינתו קם הכלב השחור מרבצו ונעלם מהשטח.
אחד מעשרות מבני ישיבת פונביז שנכחו במקום אומר לכיכר השבת כי המחזה היה מפעים וצרב בזכרון הצופים לנצח.