פתיחתה של ישיבה חרדית תיכונית בעיר בית שמש מעוררת סערה. במודעות וכרוזים שהופצו בימים האחרונים ברחבי העיר יוצאים גדולי רבני העיר במערכה נגד פתיחת הישיבה.
על המכתב החריף חתומים הגאונים רבי יהושוע רוזנברגר, רבי נתן קופשיץ, רבי שלמה זלמן פרלשטיין, רבי מרדכי גולדשטין ורבי משה טוביה דינקל.
לדברי עסקנים בעיר, מדובר ברבנים מכל גווני הקשת המייצגים את כלל החוגים החרדיים בעיר בית שמש החל מחוגי העדה החרדית ועד בני הקהילה הליטאית.
במודעות שפורסמו, מובא מכתבם של גדולי ישראל מהעבר, שיצא בשנת תש"ע, גם הוא נגד פתיחת ישיבה תיכונית ברמת בית שמש. "ח"ו לתת יד לזה ולנגוע אף במקצת במסגרת ובדמות הישיבות הקדושות" כתבו גדולי ישראל, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מחד, ומרן הגראי"ל שטיינמן שיבל"א ורבנים נוספים.
לצד זה, מובא מכתבם של רבני העיר, תחת הכותרת "מחאה נמרצת", בו הם כותבים כי "שמענו בחרדה גדולה על שנפרצה פירצה חמורה שהחלו לפתוח מסגרות תיכוניות באיצטלא חרדית המשלבות לימודי חול לצד לימודי קודש, אשר טמון בזה סכנת חורבן והרס לשארית הפליטה".
הרבנים מצטטים את גדולי ישראל ש"אסרו באיסור חמור לבלתי להכניס תערובת לימודים אחרים בתוככי הישיבות הקדושות ולא להילכד ברשת ההשכלה אף אם היא באמתלא של הצלה של יחידים ואסרו לייסד ישיבה או מוסד תורני עם שם אחר ולעשות בו שינוי בסדרי הלימודי המקובלים לנו מרבותינו זצוק"ל".
בהמשך, הם כותבים כי "והנה עתה נודע לנו שיצאו אנשים בתוככי עירנו בית שמש ונתפתו לעצת היצר ויסדו מסגרות תיכוניות כאלו לבחורים חרדים והכניסו בלימודיהם לימודי חול בשם מאורות - מתיבתא בית שמש - ארזי לבנון, שהם בכלל אזהרה הנ"ל, והחובה מוטלת על כל אחד שביכולתו לבטל תוכנית זו ולהחזיר העטרה ליושנה.
"חלילה לתת יד לזה ולנגוע אף במקצת במסגרת תלמידי הישיבות הקדושות והצלחת הבנים הוא אך ורק אם מתמסרים לתורה ויראת שמים לבד בלי שום תערובת, ועל ההורים מוטלת החובה לבל יפול למלכודת מסוכנת זו ח"ו שאחריתה מי ישורנו".
מבדיקת "כיכר השבת" עולה כי המודעות יצאו לאור לאחר שהתברר לרבנים כי רב ליטאי מפורסם בבית שמש מעניק כביכול גיבוי לישיבה החדשה ועל כן פתחו במערכה נגד ההכרה בישיבה שכזו שאין מקומה, לדבריהם, בעיר חרדית.
עסקן בכיר מנתח באוזני "כיכר השבת" כי בעיר בית שמש קיימת מצד אחד אוכלוסיה חרדית מודרנית המורכבת מתושבי חו"ל לשעבר, חרדים עובדים ועוד שמבקשים ללמד את ילדיהם במוסדות "פתוחים" יותר אך מאידך לצד זה קיים גרעין קשה של קהילת קיצונים הן ליטאים והן מחוגי העדה החרדית הסוחבים לכיוון השני.
"כנראה שאותו רב שנתן הסכמה סבר שניתן לפתוח את הישיבה משום שלכתחילה הינה מיועדת לציבור חרדי מודרני ואינה מכוונת למיינסטרים החרדי אולם הרבנים האחרים סוברים כי מדובר בפריצת גדר ובפתח לשינויים בעתיד והקמת מוסדות שכאלו שנאסרו על ידי גדולי הדור בתוככי ערים חרדיות".
הצגת כל התגובות