מה אתם רוצים מדוב? פעם ראשונה שאני מסכימה איתו, אבל הפעם אני מסכימה 100 מליון. תגידו לי אתם, הוא לא צודק? הוא אמר דברי אמת, נקודה.
תענו לי אתם אמת או לא אמת:
- אמת שתפקיד של אמא זה לגדל את הילדים שלה? אמת
- אמת שאחד מהסיבות של אמא טובה, זה שהילדים שלה יוצאים מהבית עם חיוך? אמת
- אמת שכייף לילד שאמא שלו מחכה לו בבית עם אוכל חם? אמת
- אמת, שבחור שעובר עליו משבר בישיבה, אחוז גבוה שהוא יספר וישתף את אמא שלו יהיה בתנאי שהוא ירגיש שאת אמא שלו מעסיק בחיים רק רק הטוב של הילדים שלה? אמת
- אמת שילד מתרגש הרבה יותר מחיבוק אוהב יום יומי של אמא, מאשר כשהיא פסיכולגית מדופלמת, עובדת 12 שעות ביממה, נעולה בחדר עם שכר של 400 לשעה? אמת
- אמת שכמעט כל אבא נורמלי יכול לגדל ילדים, אבל לא יעשה את זה טוב כמו אמא לעולם? אמת
- אמת שילד הכי שמח שאמא שלו פותחת לו את הדלת כשהוא מהחיידר? אמת
- אמת שלמוכשרות שלנו שעליהן נכתבה הכתבה, יש יותר שעות מחוץ לביית מאשר בתוכו? אמת
- אמת שאמא שנמצאת בעקב יום יומי איכפתי ואוהב עם הילד שלה, האחוז שהוא יגדל להיות נוער נושר קטן? אמת
- אמת שהתורה כתבה "בזיעת אפך תאכל לחם" התכוונה להעניש את הבעל ולא את האישה? אמת
- אמת, שבעל שחוזר הביתה אחרי יום עבודה מעייף ומחכה לו שם אישה שמחה רגועה ופנויה רק בשבילו, עם תוספת של ארוחה חמה, ובית נקי, הוא שמח יותר? אמת
- אמת שאמא שיושבת היום לעשות תואר שלישי זה ייקח לה מעט מהזמן שיכל להיות לה עם בעלה והילדים? אמת
- אמת, שתינוקת בת שנה וחצי מאושרת כשאמא מגיעה לקחת אותה מהמעון מאשר השכנה או הדודה? אמת
אז מה אתם רוצים מדוב?
מה שנשאר זה רק, להרכין ראש, להסכים עם האמת, ולהודות שאם יש מציאות אחרת אז היא ממש בדיעבד.
ולך אמא יהודייה, את, שלא נקראת להדלקת משואה, כי לא זכיית לתפקיד נכבד.
את, שלא כתבו עלייך בעיתונים כיודעת דבר, כי לא ידעת כלום, מלבד מה קורה עם מוישי רחל, ואברימי.
את, שלא שמעו עליך בחוצות כשם דבר, כי היית עסוקה בלהיות "עזר כנגדו".
את, האמא היהודייה שנמצאת בעבודה יום יומית 24 שעות ביממה בתוך הבית, וכל מי שיודע על יכולות הענקיות שלך, בחינוך, באהבה, בנתינה, בתבונה, במנהיגות, ומכיר את היכולות הגדולות שלך ואת טוב ליבך, זה נטו בעלך ילדייך, ואולי ואולי גם כמה שכנים... את עליית על כולנה.
ומתי יגידו לך את זה?
לא בכנס מנהלים ענק שאת הובלת.
לא בשבוע נופש שאת יזמת.
ואפילו לא כשתפגשי עם ראש הממשלה.
יגידו לך את זה החיים עצמם:
כשהילדים שלך יחזרו הביתה, ויקבלו ממך חיוך וחיבוק. לא מעצמם. לא מהסרטים במחשב. לא משיטוטים ברחובות. לא מחוגים לבילוי הזמן...
כשניהול הילדים לא ייעשה על ידך וירטואלית במתן הוראות הפעלה על ידי סמסים, וואטסאפ ושיחות פלאפון, אלא ממשך את והם, פנים אל פנים, בנחת ולא בצער, בקשר ולא בריחוק, בהתענינות ולא במכאניות...
כשתשבי להכין שיעורי בית עם הילדים ולשחק איתם ולפטפט ולהיות. פשוט להיות איתם, ותחסכי ממך ומהם כל כך הרבה אבחונים ותרפיות וטיפולים רגשיים...
כשהילד המתבגר שלך יתחיל לחשוב על איך הוא רוצה לראות את אשתו ויגיע למסקנה, שהוא רוצה מישהי בדיוק כמוך, אמא...
כשבעלך ישיר לך אשת חיל ויתכוון אליך בכל מילה ומילה שהוא אומר ותרגישו אהבת עולם...
ובעתיד האחרון, בהר המנוחות, מסביב למצבה, כשישבו ויבואו לשם הלוך וחזור מידי שנה כל הילדים והצאצאים שגדלת, ישבו כולם יבכו ויספדו על ה-א-מ-א הגדולה שהלכה.
הצגת כל התגובות