שנים רבות חלפו, יהודי העולם אינם שוכחים את התאריך הייעודי לחגיגות. המגילה נפתחת בבתי הכנסת, בבתים הפרטיים, בכל מקום בו חי עוד יהודי.
הסיפור על אותה חגיגה בה השתתפו יהודים ונהנו בשמחתו של הגוי כבר אינו ראוי להופיע בסט בדיו משוכתב מחדש, עתיק הוא מדי ואולי כבר מורגש כאילו מוצה.
היה זה עולם שונה, הריאליסטים הבינו את המציאות על בחירת העולם במלכות ועובדת נתינותם של היהודים תחת עולו של השולט בהם ומשהזמין לסעודה מי לא יבא?!
שנים חלפו ומציאות ששמה 'מלכות' כמעט חלפה מן העולם. המדיה האופפת אותנו מכל עבר השכיחה צרות ראשונים וגילתה בפני העמים יכולת מדהימה של שליטה על השלטון. התיעוד וההנצחה, הקמפיין והזמינות לגלות כל דבר בפני קהל צופים ענק מגלם יכולות חדות ומלכות חדשה הגיחה לעולם, היכולת להקניית מציאות ושמה מלכות לכל אדם.
באותן השנים חי יהודי בשם מרדכי, הוא עמד בכניסה לטרקלין המלכות וניסה בכוחו הדל להניע את הנכנסים מלעשות את הצעד הזה, חפץ בכל מאודו להציל יהודי נוסף מהחדרת כף רגלו את המקום המסוגל לטמא, ניסה להציל משתיית יין "כשר" במקום לא ראוי. הוא לא היה מוכן להשתחוות בפני מציאות הזר והוא הכעיס. הוא גרם לגזירה נוראה, אולם הוא היה זה שפתח את הפתח להצלה. מגילת אסתר נכתבה על ידו, העם היהודי חוגג את חגיגתו.
אולם יהיה זה נדוש לקום ולומר שהאינטרנט והקידמה שוות ערך לאותה החגיגה. יראה הדבר כאמירת משגיח אם נדבר על האסון הגדול שהאינטרנט מצמיח וננסה להשוות את הלוחמים בו למלחמה בה היה הגנרל 'מרדכי היהודי'.
אמת, השוואה? מי אנו שנשווה מקרה למקרה. אולם השימוש כמטפורה באותו הסיפור ראוי יהיה.
• • •
יש ביננו המעוניינים להכיר בקדמה כמציאות והם צודקים. יש ביננו החפצים להכיר בגלישה כדרך חיים בגלל המציאות העולמית והם צודקים במניע, אולם פוגעים הם באינטליגנציה האישית שלהם כחלק מהאומה הישראלית. הם מתכחשים לעובדה שעלינו להבחין בין הטוב לרע ולייצר קו חיץ ביננו לבין מה שפחות טוב.
האם עלינו להלך בחשיכה ולומר "לא קיים"? בוודאי שלא.
אולם עלינו לקבל את תרבות המערב כעובדה בה עלינו להשתלב?! האם עלינו להיכנע לדמוניזציה העולמית בגלל כלים שימושיים שהיא מעניקה לנו?!
הקידמה האנושית נוצרה בעבורנו, אבל יש בה הרבה מן הסוג שאמור ללמד שמה שמוטל עלינו הוא לעצור, לייצר חסימות מפניה. אין ברירה ולא פעם אנו זקוקים להשתמש במוטיבי הקידמה האנושית, לעיתים אנו נגררים לשימוש מעבר לנצרך. אולם הדבר הראשון שמוטל עלינו לביצוע, עוד קודם שנאשר לעצמנו לגלוש, הוא להעניק את הכוח לאותו מוח האנושי שהוענק לנו כמתנת קל, להעצים את יכולת הלימוד שהוא מסוגל לספק למעשים שלנו, לדעת ולהכיר כי התרבות האחרת ומשאביה הינם פתח לעולם של הרס, לחיים בתוך גלגל רווי בנקודת ציון של נזק, כזה שעלינו להתחסן מפניו ולא מחוצה לו. אחרת נתקשה להתגבר ולעצור היכן שצריך.
• • •
אמת נוספת צריכה להיאמר. בו בזמן שאנו מאשרים לעצמנו כניעה לגלובליזציה המודרנית, עלינו לחזק בעצמנו את הקשר הרוחני, להעמיק את התודעה שלנו בערכים היהודיים ובתפיסות חיוביות שיגבירו בנו את המוטיבציה והיכולות להתמודד מול פערים.
שמעתי פעם שאלה ששאל אדם, תארו לעצמכם את מרדכי היהודי ללא הכרת שפות שונות? האם נס המגילה מסוגל היה להתרחש?! השיב על כך אדם חכם בתהיה, האם במצב בו העם היהודי כולו היה מתורבת בשפות שונות היה יכול הנס להתרחש?!
אדם שזקוק לידיעות שונות, טוב שידע אותם. לא לחינם היה על חכמי ישראל, העומדים במחוז השיפוט העליון "הסנהדרין" להחכים עצמם באותן שפות. אולם אם העם כולו היה נמנע מעסק התורה ועוסק בידיעת השפות, לא היו שומרי הסף מעיזים לשוח את שיחתם בקרבתו של מדרכי.
בואו ונשאיר את תרבות המערב הרחק מאיתנו וכשנזדקק למוטיבים מתרבויות שונות נמצא את הדרך להשכיל בהם. לעשות זאת מתוך הכרח, לא מתוך שאיפה.
נשאיר את עצמנו בקרבת המנהיגים הרוחניים, מרדכי היהודי שבדורנו. הם יהיו אלו שיכריעו עבורנו מה נכון ומה לא. ולגלוש נכון? אין דבר כזה! להתחסן נכון, זוהי המילה!
הצגת כל התגובות