אחיי ורעי החרדים, אהובי ליבי, ידידי נפשי. כמה שאני אוהב אתכם. המסירות שלכם אל תורת ה' היא פלא בעיני. היש עוד ציבור כמותכם בעולם שמכווין ומוסר את כל כוחות ואורחות חייו למען ה' ית', רק לעשות נחת רוח לפניו? תדיר אני מעורר את ליבי להתקרב אליכם, זועק אני לחברי שיהא חלקנו עימכם.
כותב אני בדמע אמת על מכאובי הציבור שלכם האחרונים. כמה אסונות. כמה תוגות. בוהה אני בשיברון לב בייסוריכם, שיסוריי ממש הם.
אחיי האהובים, זיכרו תמיד ש"את אשר יאהב ה' יוכיח". כמה שאתם אהובים לפניו. אך ודאי שייסורי אוהב להכוונתו ותיקון דרכיו הוא בא. לא אני הקטן שבקטנים אדע מהו הנדרש לתיקון אך נ"ל שזו העת בה ראוי שאפרוס בפניכם את דאגותיי ומחשבותיי.
דרך ארץ. אורח ארעא. הדרך הטבעית שבה מתהלכים כל הארץ. המושג היסודי והרחב כל כך שמשמעותו כבר נתעלמה כל כך. מוסר טבעי פשוט, ביטחון עצמי טבעי, פרנסת הנהנה ביגיע כפו, בריאות נפשית וחוסן גופני, שמחת חיים פשוטה ורוחב לב, אהבת חיים פשוטה, אהבה טבעית לכל, עין חיובית טבעית, גישה חיובית טבעית לבני אדם, מתחברת, שייכת ושותפה בפשטות ובמלא המובן.
אחיי, בכנות אומר שכציבור רחקתם מאלו במה. תורה שאין דרך ארץ קודמת לה תוביל לקטנות וחיסרון. אדם שלא מרגיש רצון עז להגן בגופו על עמו עם שאר אחיו- מוסרו הטבעי שחוק או רדום הוא. אדם שמתפרנס מאחרים- מבוייש ומבוזה במה הוא. אדם שתורתו מצמקת וחונקת את חיוניות חייו- תלמודו חסר הוא. אדם שיראת ה' שלו ואורחות חייו ממאיסים את דרך ה' בעיני הבריאות- פגומים הם.
ההשגחה אינה דבר נעלם ולא מובן לגמרי. חלקה גלוי לנו. רבים קבלו על האוטובוסים הישנים והנהגים הפחות מקצועיים שמוקצים לעיתים לציבור החרדי. אם הציבור החרדי היה מתהלך יותר בדרך ארץ במובנו העמוק שמא לא היו מגיעים למצב כזה? שמא ההזנחה של הציבור החרדי את התחום הזה היא שנתנה אפשרות להפלות אותם באותו תחום ממש?
אחיי, בציבור שלי אין פונוביז', אך לעולם לא היה קורה בו מה שמתחולל בפונוביז'. רבים מהציבור שאני נמנה עליו צריך ללמוד מכם מהי מסירות לתורה, אך אני חושב שרבים מכם צריכים ללמוד מהם מהי דרך ארץ.
הצגת כל התגובות