ניצחון חרדי: בית המשפט העליון דחה את העתירה של מרדכי אייזנברג נגד הוועדה למינוי דיינים ונתן חותם אחרון למינוי הדיינים הרב ינון בוארון והרב אריאל שווייצר. השניים הם בנו של הגאון רבי ציון בוארון וגיסו של הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו.
בתשובה לעתירה כתבו השופטים: "לא שוכנענו כי הונחה לפנינו תשתית המצביעה על פגם כאמור בנסיבות המקרה שלפנינו".
השופטים מתייחסים לטענה כי מדובר במינויים פוליטיים וכותבים: "בנוגע לטענה בדבר מעורבות פוליטית פסולה, הרי שמקובלת עלינו טענת המדינה כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לביסוס הטענה. כידוע, הנטל המורכב להוכחת טענה מסוג זה מוטל לפתחו של העותר, והקושי שבכך מתגבר ביתר שאת כאשר מדובר בגוף קולקטיבי, ובענייננו, בגוף סטטוטורי המורכב מחברים בעלי מגוון דעות".
באשר למינויים של מקורבי הגר"ד לאו והגר"צ בוארון כותבים השופטים: "באשר למינויים של קרובי המשפחה, הרבנים שווייצר ובוארון. ועדת הבחירה לא תמליץ על מינויו של מועמד שבן משפחה מדרגה ראשונה שלו מכהן כדיין [...] זולת אם החליטה ועדת הבחירה אחרת, מטעמים מיוחדים".
"במקרה דנן מצאה ועדת הבחירה כי קיימים טעמים מיוחדים כאמור. כאן גם המקום להזכיר כי חבר הוועדה הרב ציון בוארון, שהעותר מלין נגד בחירת בנו, יצא לקצבה כשבוע לאחר מועד ישיבת הוועדה ואינו מכהן עוד כדיין. עיון בקטע רלוונטי מפרוטוקול ועדת הבחירה (שכזכור הוגש לבית משפט זה במעטפה סגורה), מלמד כי חבריה קיימו דיון ענייני וממצה במועמדויות האמורות, ואין עילה להתערב בהכרעתם כי התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את בחירת הרב ינון בוארון והרב אריאל שווייצר".
"זאת ועוד" מוספים השופטים: "הרב לאו והרב ציון בוארון לא נכחו בדיון הפרטני בשאלת קיומם של טעמים מיוחדים התומכים במינוי המועמדים שהם קרובי משפחתם; ואף לא נכחו בעת הדיון בשאלות הכלליות אשר נגעו למועמדים שיש להם קרבה לחבר ועדה או לדיין מכהן. זאת, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בהיבט זה אף לא ראינו כי יש עילה לקבל את טענת העותר כי הייתה עליהם חובה להימנע מדיון ומהצבעה גם בעניינם של המועמדים האחרים".
לסיכום נכתב: "סיכומם של דברים: בהינתן התשתית הנורמטיבית שעליה עמדנו, לא הונחה בנקודת הזמן הנוכחית עילה להתערבותנו. אשר על כן החלטנו לדחות את העתירה. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות".