הציבור החרדי התגייס כדי למנוע את הריסת בית הכנסת 'איילת השחר' בגבעת זאב, אך משום מה גבאי בית הכנסת וחלק ממתפלליו גרמו לציבור להבין שהמאבק אינו מאבק קדוש למען בית הכנסת אלא מאבק פוליטי, אישי ולעתים גם אלים, ובכך איבדו חלק מתמיכת הציבור.
כשהמאבק על בית הכנסת, שנבנה על שטח פלסטיני ובג"ץ הורה להרוס אותו, יצא לדרך - ראינו את הציבור החרדי מתגייס כנגד ההחלטה. הראשל"צ ונשיא בית הדין הגאון רבי יצחק יוסף ביקר במקום, שיגר מכתבים - גם לנשיאת בית המשפט העליון - וינסה בכל דרך לעזור.
הפוליטיקאים החרדים תמכו, אריה דרעי הצליח להגיע להסכמה לדחות במעט את ההריסה - ואף זכה למכתב הוקרה על כך מראש המועצה, וכולם הרגישו שותפים למאבק.
אך לפתע, בתוך ימים, המאבק הפך ממאבק כלל ציבורי למאבק של הימין הקיצוני. "נוער הגבעות", כפי שקוראים להם.
זה החל בהודעות של המתפללים כי יתבצרו במקום עם בלוני גז, המשיך באיומים שיהיו הרוגים ויישפך דם, ונגמר בכל הדרכים המכוערות שזרות לציבור החרדי.
האלימות יצאה באה לידי ביטוי גם בתקיפת העיתונאי רועי שרון מחדשות 10, בתמונות שתיעדו את האירוע היה ניתן לראות שהציבור במקום הוחלף מחרדי, חרדל"י וכללי, לנוער הגבעות והימין הקיצוני.
אך נדמה כי השיא הגיע בניצול המאבק הקדוש על הריסת בית הכנסת למאבק פוליטי ואישי נגד אריה דרעי, יו"ר ש"ס.
בשעת ערב מוקדמת קיבלו העיתונאים הודעה על הפגנה של מתפללי בית הכנסת, בזה הלשון: "מול אחת מדירותיו של שר הפריפרייה מר אריה דרעי". נוסח שנועד לנסות ולפגוע אישית בדרעי.
ייאמר ברורות, מי שבית הכנסת באמת יקר וקדוש לו, מי שמעוניין למנוע את הריסת המקום הקדוש, מי שרוצה שהשר יעזור לבית הכנסת - לא משתלח בו.
זאת ועוד, עד מהרה התברר כי לא מעט ממארגני ההפגנה הם פעילי מפלגת 'יחד' של אלי ישי, שנכשלה בבחירות ולא עברה את אחוז החסימה. הם הכחישו שמדובר במשהו מכוון, אבל לא היה קשה להבחין שרוב ככל המפגינים הם אנשי ימין, חלקם מצביעי יחד, שראו בדרעי מטרה ולא פתרון.
מלבד זאת, שר הביטחון בוגי יעלון הציע לאנשי בית הכנסת פשרה והעביר להם מכספי משרד הביטחון קרוואן - שם יוכלו להתפלל עד שיוקם בית כנסת חדש. צעד שעונה גם על הדרישות ההלכתיות כפי שדרש הראשל"צ הגר"י יוסף - שלא להרוס עד שיש מקום חלופי.
אבל המתפללים התעקשו. סרבו לקבל את הקרוואן והחזירו אותו. שכחו שהם חיים במדינת בג"ץ, שבעקבות החלטתו בית הכנסת ייהרס - לצערינו - בכל מקרה. כעת, ולא מעט בגלל התנהלותם, בית הכנסת - שוב, לצערינו, יהרס וגם מקום חלופי לא יהיה - ושלא באשמת שר הביטחון.
לא סתם ב'יהדות התורה' אומרים כי כ"ק האדמו"ר מקרלין סטולין המתגורר בגבעת זאב, "הרים ידיים" מהמאבק, כלשונם.
כשמצרפים את כל ההתבטאויות, האיומים והמעשים של אנשי בית הכנסת בשבועות האחרונים מגיעים למסקנה ברורה: ממאבק קדוש זה הפך למאבק פוליטי. "בריונים השתלטו על קרקע וזורקים אבנים על כוחות הביטחון", תקף שר הביטחון משה בוגי יעלון. הוא אמר עוד דברים קשים, שחלקם כנראה גם לא מדויקים, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שאלימות ובריונות יש שם. חבל.
רב חרדי בכיר ומרכזי שהזדהה בפומבי עם בית הכנסת, הגדיר זאת כך: "אסור להרוס בית כנסת. צריך לעשות הכל כדי למנוע זאת. אנחנו יצאנו במחאות, מכתבים ומה לא. אבל הם הכניסו אותנו לבעיה, כל הזדהות עם בית הכנסת תהפוך גם להזדהות עם בריונים. חבל שהכניסו את המאבק למקום הזה. עדיין נעשה מה שאפשר למנוע, למרות שלצערנו אין הרבה סיכויים".
ייאמר לשבחו של דרעי, שלמרות ההשמצות שספג וההפגנות מתחת לביתו, ולמרות סדר היום והמשברים סביב תקציב המדינה, מצא לעצמו זמן להמשיך ולפעול למען בית הכנסת.
דרעי נועד הערב עם נציגי ש"ס במועצת גבעת זאב, נציגי בית הכנסת ושר הדתות דוד אזולאי כדי למצוא פתרון והעלה הצעה, לנסר את בית הכנסת ולהעבירו בשלימותו למגרש סמוך. דרעי הוסיף והתחייב כי ידאג לתקציבים לביצוע המהלך תוך שיתוף שר הביטחון והגורמים הנוגעים בדבר, כאשר לאחר קבלת האישורים הנדרשים, יונח הדבר לפתחו של בג"ץ כדי שיעכב את ההריסה וייתן הארכה לביצוע המהלך. בשלב זה ממתינים לאישור המועצה למהלך.
הצגת כל התגובות