ברוך שפטרנו מעונשו של בן דהן

(צילום: עזרא לנדאו, באדיבות מגזין "עמי")

בימים האחרונים, בהם נערכו הטקסים השונים של קבלת השרים החדשים במשרדי הממשלה, קיבלתי כמה טלפונים ופניות שהזמינו אותי לכמה מהטקסים הללו.

אבל מכל הטקסים אליהם הוזמנתי, החלטתי להשתתף דווקא בטקס של החלפת שרי הדתות. אחד מהדברים שמשך אותי מאד להגיע דווקא לטקס הזה, היה לראות בטקס את הפנים של אותו איש שבשנים האחרונות היה עסוק במה שעסקו אנשי דור המבול. היה חשוב לי לראות באופן אישי בשידור חי כיצד אנחנו מתפטרים מה"קליפה" הזאת. ואני אסביר למה: אני מכיר את האיש הזה היטב עוד מהתקופה שהוא היה בהנהלת בתי הדין. ואני לא אשכח את הפעמים הרבות מספור שמורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה מדבר עם הנציגים ועם הדיינים החרדים, ומסביר להם נחרצות על כך שצריך לעשות את הכל כדי להתפטר מהאיש הזה, כי הוא ראה בו פשוט אסון.

כתוב ש"מגלגלים זכות על ידי זכאי", וכשמדברים על האדם שמוחלף, אי אפשר שלא להזכיר את מי שמחליף אותו, שהוא דווקא יהודי ירא שמים ובעל מידות, ידידי הרב דוד אזולאי. דווקא לו הייתה השבוע הזכות להצליח במה שרבים כל-כך ניסו ולא הצליחו, להזיז את הקליפה הזאת ממקומה ולשלוח את האיש הזה למקום הטבעי שלו, כסגן שר הביטחון.

כשקיבלתי את ההזמנות לטקסים השונים, חשתי שאני מוכרח לראות במו עיניי כיצד מי שהרב אלישיב היה נחרץ כל-כך נגד מעשיו מועבר סוף סוף מתפקידו, ולכן הלכתי להשתתף דווקא בטקס הזה.

ברור לי שיהיו כעת את הצדקנים השונים שיגידו למקרא הדברים, איך אני שמח לאיד, והרי כתוב "בנפול אויבך אל תשמח". לכן אני מדגיש - הוא כלל לא היה אויב שלנו, אלא הוא בסך הכל היה "קליפה".

יחזיר עטרה ליושנה

השבוע דיברו הרבה על יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי ועל סגירת המעגל בכך שחזר אחרי כל השנים האלה שהיה שלא בטובתו מחוץ למערכת, לתפקיד שר בממשלה. אבל אני דווקא חולק על ההגדרה הזאת של "סגירת מעגל". מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של היהודי הזה, יודע שכאשר עצרו את פעילותו - הוא היה בשיאה של התחלת מהפכה, בעיקר בכל מה שקשור בהחזרת עטרה ליושנה. באמצע המלאכה הזו דאגו "נשמות טובות", כמו שאומרים, להפסיק את הפעילות שלו ולהוציא אותו מעולם העשייה. לכן, ברגע הזה אני לא קורא לחזרתו כשר "סגירת מעגל" אלא המשך ישיר של המהפכה ושל העשייה אותה נאלץ להפסיק. בעז"ה עוד כמה שנים, אחרי שיצליח בס"ד - אז נוכל לקרוא לזה סגירת מעגל.

שבועות כל השנה

כמו בכל שנה, גם השנה עצרו אותי בימים האחרונים מכרים ואנשים שונים ושאלו אותי מה היה עושה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בחג השבועות? מה היה הסדר שלו ביום זה? איך היו נראות פניו בחג מתן תורה?

אז התשובה שלי לכך, היא שמבחינת הלימוד - חג השבועות היה עבור הרב כמו כל יום אחר, והפנים שלו היו נראות כמו בכל שאר הימים מימות השנה. ליהודי שהיה שקוע בלימוד התורה כמעט 20 שעות בכל יום ויום, לא היה משנה אם זה "שבועות" כעת או לא. את אותו סדר לימוד היה לו בכל יום ויום בשנה, ביום חול פשוט - וגם בחג מתן תורה.

(הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות')