מברוך עד ברוך, לא קם כברוך

כותב השורות, עו"ד דב הלברטל (צילום: שלומי כהן, כיכר השבת)

ברוך מרזל רואה בברוך גולדשטיין את מורו ורבו. תשאלו אותו. הוא רואה בו צדיק. הוא מארגן עליות לרגל לקברו. הוא גם אירגן להמון בית ישראל אפשרות למשלוח בקשות ותפילות לקבר הצדיק. זה מאוד מעסיק אותו. כי מרזל מאמין באמת שגולדשטיין לא מוערך כפי גדלותו. לדעתו של מרזל, גולדשטיין הוא אחד מגדולי הדור.

עוד מעט יחול יום השנה שלו. של גולדשטיין. מרזל בוודאי ישתטח על קברו. הוא יפנה אליו בתחינה, שיבקש עליו רחמים שיבחר לכנסת. כי לדעת מרזל, לגולדשטיין יש הרבה השפעה בשמים.

בפרוס הפורים, זיכרונותיי משתדלים להתקשר עם החג במחיצתו של מרן הרב אלישיב. השאלות הרבות שנשאל בתקופה זו. החוויה של התפילות. המנהגים. הלימוד. הפעם, זה מתקשר גם, להבדיל, בברוך גולדשטיין. כי זה קרה בפורים. ותלמידו הגדול מועמד לכנסת. לגולדשטיין עלול להיות נציג בכנסת. אם תלמידו, מרזל, יבחר, יתכן שנזכור באופן ייחודי גם את הפורים הבא.

בעימות ברדיו שהיה לי עם מרזל, ביקשתי שיאמר מה דעתו על גולדשטיין. הוא אמר שדרושה לו שעה לדבר עליו. לי דווקא מספיקות עשרים שניות. אך לא כך למי שמזהה אתו. ומרזל מזדהה. הוא צריך שעה. יש לו הרבה מה לומר עליו. על מורשתו.

איני רוצה לחשוב שמרזל היה יורה והורג עשרות ערבים במערת המכפלה. אך הוא בין היחידים בעולם המזדהה אתו. בבחינת שלוחו של אדם כמותו. כשזה קרה, וכל העולם הזדעזע, לא היינו רחוקים ממלחמת עולם עם האסלם. הרבה דם יהודי נשפך מאז כנקמה על מעשהו של גולדשטיין. לדעת מרזל הוא צדיק. והעולם עוד יכיר בגדלותו.

יש לי הרגשה שאם מרזל ייבחר לכנסת, העולם גם יכיר בגדלותו של מרזל. אצלו הטיפול בערבים יהיה בהיקף הרבה יותר גדול מגולדשטיין. הרבה יותר גדול. אלא שמרזל מתון יותר.

כי הוא אומר לערבים שהוא לא יהרוג אותם, הוא רק יגרש אותם. אך אם הם לא יסכימו להיות מגורשים, כל האופציות פתוחות. אנחנו נגלה שהתלמיד עלה על מורו. ואז כל העולם יכיר בגדלות של המורה והתלמיד.

רבים יהיו השלוחים של מרזל. התאים הרדומים יתעוררו. מרזל יהיה בעיקר ההנהגה הרוחנית. כשם שגולדשטיין היה מעין שלוחו בדיעבד. יכול להיות שהוא עצמו רק יהפוך דוכנים. הוא מומחה לכך.

אך מרזל ידאג למימוש חלומו של גולדשטיין. יתכן שהוא יבטיח לו זאת על קברו. ארץ ישראל נקיה מערבים. דגל ישראל מונף על הר הבית. זה ייקח זמן, דם יהודי יישפך חלילה כמים. אך אם העם ישרוד, לא תהיה זאת אגדה.

גולדשטיין התחיל, ומרזל יסיים. כי מברוך עד ברוך, לא קם כברוך.