הפרה שיטתית? יממה לאחר שפרסם "כיכר השבת" את התחקיר אודות מה שנראה כעושק של העובדות ברשתות הגנים החרדיות, נחשף לראשונה כיצד נראה חוזה העבודה של הגננות ברשת הגנים של בית יעקב, המנוהלת על ידי הרב יצחק גולדנקנופף. החוזה שנראה תמוה ובלתי מובן כולל בתוכו סעיפים אשר מעלים חשד כי נועדו על מנת לעקוף את חוקי המגן בישראל, שנועדו להגן על העובדים.
קראו עוד:
- שכר משפיל, פגיעה בוותק: כך נעשקות גננות חרדיות • תחקיר מיוחד
- משרד הכלכלה: בודקים את ממצאי התחקיר, ניתנו התראות לפני עיצומים
על פי החוזה שהגיע לידינו, העובדות ברשת הגנים חותמות על כך שהחוזה הוא זה שמחייב את הרשת בכל הנוגע לתנאי השכר, כשבחוזה נכתב כי הוא "מסגיר באופן בלעדי את תנאי העסקתה של העובדת על ידי העמותה, בהתחשב בנסיבות, בהתחייבות ובתנאי השכר המיוחדים שנקבעו בו".
כשבחוזה מודגש כי ההסכמים הקיבוציים שנעשים מפעם לפעם על ידי הרשויות והגורמים הרלוונטיים, אינם תקפים, וכי החוזה הוא זה שמחייב את הרשת.
משיחה שקיימנו עם משפטנים עולה כי לכאורה סעיף זה אינו חוקי, מכיוון שהסכם קיבוצי המאושר על ידי הגורמים הרלוונטיים מחייב את גם את העמותה, ועל פי חוקי המגן העמותה מחויבת לספק את התנאים המחייבים של כל הסכם קיבוצי רלוונטי.
ניסוח החוזה מעלה תמיהה לגבי כוונות הרשת לגבי תנאי השכר והעבודה של הגננות, למרות שכאמור גם חתימה על חוזה שכזה אינו מתיר לעמותה שלא לעמוד בהסכמים הקיבוציים ובחוקי העבודה השונים (למשל, חוק שכר מינימום), ועובדת שתתבע את המגיע לה תזכה ככל הנראה לסעד בבתי המשפט לענייני עבודה.
"משכורת העובדת - על פי הנהוג בעמותה"
בהמשך החוזה ניתן לראות כי ברשת הגנים של בית יעקב דאגו להכניס סעיף הקובע כי "משכורתה של העובדת תשולם על פי הכללים הנהוגים בעמותה", זאת לאחר שציינו כי "העמותה תשלם לעובדת משכורת ברוטו לפי תקנות עובדי הוראה בעמותה".
אלא שמבדיקה שערכנו, התקנות הרשמיות לגבי תקנות עובדי הוראה בעמותה נוגעות למכללות הפועלות תחת חוק המועצה להשכלה גבוהה, ולכאורה אינו שייך כלל לעמותה העוסקת בגני ילדים. מה שמעלה את התמיהה לאיזה תקנות מחויב החוזה. מה גם שעל פי חוקי המגן, על כל תנאי השכר להיות מפורטים בחוזה, ועל העמותה לחשוף את התקנות האמורות, או לפחות להפנות אליהם. מה שלכאורה מצביע על חוזה שאינו חוקי.
תביעה נגד העמותה - רק בבית דין "שירת דוד"
בחוזה ניתן למצוא סעיפים בעייתיים נוספים. כך מתחייבות העובדות כי בכל סכסוך עבודה הנוגע לחוזה, הן יכולו לפנות אך ורק לביד הדין לענייני ממונות "שירת דוד" בירושלים. ושורה מקוממת נוספת לפיה, "חתימת הצדדים על הסכם זה הנה חתימה על שטר בוררות בפני בית הדין לכל דבר ועניין".
גם סעיף זה לכאורה נוגד את חוקי המגן ואת החוק הישראלי, מכיוון שעל פי החוק במדינת ישראל, כל עובד או עובדת רשאים לפנות לבתי הדין לענייני עבודה במדינה, והוא הגוף האמון על תביעות כנגד מעסיקים. למרות העובדה שמותר לפנות לבית דין לענייני ממונות פרטי, מעסיק אינו רשאי ואינו יכול להגביל את העובדים מפני פנייה לבית הדין לענייני עבודה. מיותר לציין כי לתנאי זה אין תוקף חוקי כלל וכלל במדינת ישראל.
שעות עבודה שאינם משולמות
על פי החוזה ניתן לראות כי העובדת תקבל שכר עבור 5.5 שעות עבודה ביום רגיל, כשעל פי החוזה העובדת מחויבת להגיע לעבודה כבר בשעה 7:55, והיא מחויבת להישאר עד לשעה 13:30. על פי טענות שהגיעו לידי "כיכר השבת", שעון הנוכחות בגנים מתחיל את הספירה מהשעה 7:55, למרות שהעובדות אינם משולמות עבור התוספת הזו. כאשר העובדת מאחרת 9 דקות, מחל השעון לספור את האיחור כבר מהשעה 7:55.
מטענות שהגיעו לידי כיכר השבת עולה כי העמותה החליטה להוריד את אחוזי המשרה, ובמקום 100 אחוזים, נחשבת המשרה כעת רק 87 אחוזים, מה שמבטל לא מעט הטבות הניתנות על ידי המדינה להורים העובדים במשרה מלאה.
נציין כי בכל הפרת חוקי העבודה, גם עם העובדות חתומות על חוזה הנוגד לחוק, ידה של העובדת על העליונה, ובפניה לבית הדין לענייני עבודה סביר להניח כי תזכה לקבל את מלוא השכר והתנאים המגיעים לה. מעדויות שהגיעו לידי כיכר השבת, גננות חרדיות שתבעו את מעסיקיהן בגין הפרת תנאי השכר ותנאים סוציאליים, זכו לפיצויים נאים מבתי הדין לענייני עבודה.
עורך דין משה מובשוביץ מירושלים, אשר משרדו מתמחה בין היתר בתחום דיני העבודה, מוסר כי מבלי להתייחס למקרה המופיע בכתבה הרי שלא (!) ניתן לדרוש מעובד לוותר על זכויות להם הוא זכאי מכוח צווי הרחבה. תניה בהסכם עבודה אשר דורשת מהעובדה לוותר על זכויות שכאלו בטלה, ובתי הדין לעבודה לא יתנו לה תוקף חוקי.
כמו כן, אומר מובשוביץ, מבלי להתייחס לעובדות המקרה המובאות בכתבה, הרי שספק רב כמה תוקף חוקי יש לתניית בוררות בחוזה ההעסקה. שכן, פסיקות שונות של בתי המשפט צמצמו מאד את סמכותו של בורר בתחום דיני העבודה לפי תניית בוררות והגבילו אותה לשאלות 'כלכליות' של חישובי סכומים וכדומה.
זאת, להבדיל מהכרעה בשאלות עקרוניות דבר זכויות המגיעות לעובד לפי חוק (מה שמכונה במשפט העבודה זכויות קוגנטיות שלא העובד ולא המעביד יכולים לוותר עליהן או לחרוג מהן). לפי אותן פסיקות הרי שעצם ההכרעה אלו זכויות מגיעות לעובד מסורה לבתי דין לעבודה בלבד. זאת גם קיימת תניית בוררות בהסכם ההעסקה.
העברנו את התמיהות והשאלות העולות מן החוזה לאנשי העמותה, אך לא התקבלה תגובה. לכשתתקבל, נשמח לפרסמה.
"המידע שנמסר על ידכם ייבחן במסגרת פעילות מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה".
הצגת כל התגובות