מי את, למען השם, אישה חרדית - בריה עלומה רדופת סטריאוטיפים.
גיטי וויס משטיסל? שיינדל רוטנברג מהחצר? מושקי מקטמנדו או מאמא פולניה מ"למלא את החלל'?
זה שנים היה לנו בשלוף פרופיל תודעתי חברתי מושלם שלך. ידענו את שמך, עיסוקך, מספר צאצאיך, העדפתך הפוליטית ודעתך העקבית-מוחלטת בענייני דת, מדינה, צבא ומתכוני געפילטע.
התרגלנו ללוק, לפוטוגניה הנלעגת צרובת התודעה. ואת אכזבת, לא חדשת את החוזה רב השנים.
אך פתע, נוצרה לנו סקלת ענק מאיימת, מסתורית, המכילה החל משיינדלה עטוית השחורים ממאה שערים, חביבת הבמאים וצלמי הסטילס, דרך הוונדרוומן הסדרתית כוכבת כתבות סופשבוע שהיא בקביעות, אם לתריסר לפחות, מנהלת לשכות למחייתה, דוקטורנטית בהתהוות ועל הדרך מנשנשת שייקספיר להנאתה, גברת משפטנית ומבריקה, אושיה עיתונאית ובועטת ועלמת אופנה וסטיילינג חורכת שאנז אליזה כפייתית.
אז מי את גברת חרדית?
האם את מורה, גננת, אשת עסקים, עו"דית, רואת חשבון, או פריקית מחשבים?
מה את לובשת- שאל? סטייל בני ברק, מותגי ייבוא?
יש לך נייד כשר- או סמארטפון? פרופיל בפייסבוק, חברות בקבוצת וואטסאפ, מייל כשר? מסונן, רגיל?
כמה ילדים יש לך?
איפה את ממוקמת בעשירון הידוע?
מי הרב שלך? האדמו"ר, האם יש לך בכלל אחד כזה?
לאיזה חסידות / קהילה את משתייכת? או שלא?
את נוהגת? אקדמאית?
לא נוח לנו הסיפור הזה. גברת, סליחה.
התרגלנו לשטאנץ הישראלי המוכר - זה המתייג אותך באוטומט לנישה הספציפית מאוד. בעזרתו אנו יודעים עלייך הכל כולל הכל.
הן קראנו אודותייך ב'חרדים' של אמנון לוי, השכלנו לגבייך ב'חרדים בע"מ' של שחר אילן, ראינו את הסדרה של אבישי בן חיים והעונה של... והכתבה של... והתוכנית של...
עשית לנו שירות מצוין במגוון תפקידי קולנוע נלעגים, על תקן החרדית המשונה שבעצם היותה כבר הפכה אותנו לאינטלקטואלים, מתקדמים רחבי אופקים בשיק מערבי הורס וכל זה בלי לקום מהכסא.
ואיך פתאום גדלת לנו כך, השתנית?
זה גם לא נוח לנו, המצב החדש הזה, אנחנו אוהבים אותך כך, ענייה, כעורה, חסרת השכלה, זאת שממלאת את האחוזונים בעשירון התחתון, מאיפה הבאת את כל זה. בעלך מרשה לך?
מז'תומרת 'מה השאלה הזאת', נהיית לנו גם פמניסטית פתאום? אולי את גם צמחונית?
-גם צמחונית?!
איפה האמת?
אז באם אף אתם תוהים בכאוס הנתונים היכן היא האמת האבסולוטית? צר לי, היא אינה.
אישה חרדית מודל 2014 הייתה להגדרה חסרת הגדרה, ותחת פאתה או המטפחת היא מכנסת קצוות ההופכים את הנתונים כולם ל-"כל התשובות נכונות". 'חרדית' היה לתואר חמקמק החופן בחובו שונות בנראות, בדעות, בבחירות, בהשקפות.
כבר מזמן לא ניתן לתייג, לכנס ולסמן אותה תחת קטגוריה אחת. החברה החרדית גדלה, רבתה ופיתחה גוונים ופנים כה רבות, הרחיבה את גבולותיה האנושיים, עד כי נראה כי היא עצמה מתקשה להכיל את השונות, הקוטביות, האפשרויות והנישות שהתפתחו בה. ועדיין, מאוחדים תחת מטריה אידיאלית אחת מאמינה וחדורת מטרה, שרב המשותף לה על השונה.
נכון, מערכת העיכול הישראלית החברתית - מתקשה לבלוע אותה, ואולי טוב שכך. אולי חוסר הנוחות יאלץ אותה סופסוף לבחון במה האכילו אותה כל השנים ולתהות ולהפנים כי היא בגירה די הצורך, לקבל, להכיל ולעכל כיאות גרסאות קרפיון נוספות מעבר לגפילטע המסורתי.
מירי רוזן היא עיתונאית, פעילה חברתית חרדית וחברה ב"מעורבות"- קואלציה נשית למען נשים חרדיות.
הצגת כל התגובות