מרגע שנגזרה הגלות על ישראל, ואמר הנביא: 'שועלים הלכו בו' – הר הבית לא שלנו. היהודים העולים על הר הבית, נכנסים למקום שהוא לא שלנו - לא שלנו, מבחינה הלכתית, בספק איסור כרת וחיוב מורא המקדש; לא שלנו, מגזירת הגלות; לא שלנו, על פי אומות העולם.
אנשי הציונות הדתית העולים לשם, מורדים בגדולי הדור ומורדים באומות. הגמרא (כתובות, קיא ע"א) אומרת שהתוצאה היא, חלילה, פגיעה בנפש.
כל גדולי הדור, מכל החוגים, אוסרים על העלייה להר הבית, דווקא בגלל היותו המקום המקודש ביותר. כך גם גדולי הדורות הקודמים. הם ידעו את כל המדידות והסתמכויות של הרוצים להתיר.
אך לאנשי הציונות הדתית, זה לא איכפת. הם אלה המובילים את ההסתה להעפיל אל ראש ההר. אל ההר, שהוא המקום הנפיץ ביותר בעולם. דונם על דונם שכל עיני העולם נשואות אליו. כל שיוני בסטאטוס קוו, מתסיס ומבעיר את העולם.
ההתפרעויות בירושלים, והפיגועים, התעצמו והתרחשו בעקבות כך. כדאי להאזין היטב לדברי המנהיגות הערבית. פיקוח הנפש הנגרם לאומה היהודית בעליה להר הבית, גם הוא שיקול הלכתי. הוא דוחה את כל שאר השיקולים.
אך לאנשי הציונות הדתית, ולמנהיגותה, לא איכפת. הם ימרדו בגדולי הדור. הם ימרדו באומות. הם יסכנו את האומה היהודית. הם ימסרו את נפשם ונפש אחרים על ערכים אסורים. הם יחללו שם שמים. הם יקדמו את מלחמת גוג ומגוג ואת בניית בית המקדש השלישי, שיישא אופי ציוני לאומי. הם יהיו חלילה אדריכלי האינתיפאדה השלישית.
כשהנביא אמר שועלים הלכו בו, הוא התכוון לגויים. אך יש גם מי ש'הלכו בו', והם יהודים.
הצגת כל התגובות