בשיחה מיוחדת עם חברי מערכת "יום ליום", מגלה ראש הישיבה חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה, לראשונה אי פעם, את סיפור הנעשה מאחורי הקלעים במהלך הימים שבהם קמו כמה ממתנגדי דרכו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל נגדו ("במהלך חייו היו לא מעט 'קטנים' שקמו נגדו", יאמר הרב בהמשך השיחה). הם ניסו ליצור מצב שבו יוצג הרב כמי שדעתו ההלכתית בנושא הגיור אינה נכונה באופן מהותי והיו שהרחיקו לכת וביקשו ליזום "מעמד קריעה" נגד הרב (ביקשו, וקרובים היו להצליח. המצב הגיע לידי כך שאף הופצו מודעות וכתבי פלסתר נגד הרב ברחבי הריכוזים החרדיים...).
"הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שלח אלי ביום חמישי בשבוע שנים מנאמני ביתו כדי לקרוא לי. הוא ביקש שאכנס לעובי הקורה בנושא רגיש וחמור זה ובכדי ליישב את ההדורים למול כל מבקשי רעתו של מרן.
"בינתיים מי שנכנס לעובי הקורה מאחורי הקלעים היה רבי אריה דרעי, שפעל אצל אנשי העדה החרדית ואצל הגאון הרב אלישיב זצ"ל שנביא להם איזה נוסח מוסכם על מנת להביא את כל העניין לסיומו.
"ביום ראשון, בבוקרו של יום, הלכתי אל מרן יחד עם הגאון הרב משה צדקה שליט"א והגאון רבי ראובן אלבז שליט"א. מראש ניסחנו יחד איזה נוסח של 'פסק הלכה' שממנו עולה בבירור שכל מה שמדברים עליו בנושא הגיור אינו נכון ושזוהי דעתו האמיתית. הראינו לרב באותו מעמד את המכתב מצאתיו עסוק בכתיבתו. הוא נטל את המכתב לידו ומיד חתם עליו.
"לקחתי את המכתב לרב וייס - הרב של העדה החרדית, הוא הסכים עם הצעד הזה במלואו. אמרתי לו שאני הולך כעת גם אל הגאון הגדול רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, להראות לו את המכתב - למען הסר לזות שפתיים. הרב וייס שלח איתי את העוזר שלו שהיה מעורב כבר בעניין על ידי הרב אריה דרעי והיה אדם בעל לשון לימודים שיידע כיצד להתנהל מול כל מי שיעמוד מולו בשפה הנכונה. הלכנו יחד להרב אלישיב והראיתי לו את המכתב, כשעוזרו של הרב וייס הוסיף לדבר עם הנוכחים במקום בנמרצות וביידיש - בשליחות רבו... ידוע לי שהיו שם באותו מעמד כמה שהתנגדו, אך הם לא העזו לפצות את פיהם.
"הייתה זו סיעתא דשמיא גדולה שההיכרות שלי עם הרב אלישיב החלה כבר לפני שנים רבות, (הייתי הולך אצלו הרבה לפני שלושים וארבעים שנה) ולכן הוא כיבד אותי..."
בהמשך השיחה מספר הרב שלום כהן על פשטות הליכותיהם של גדולי ישראל: "כשהייתי מגיע להגרי"ש אלישיב היתה רעייתו הרבנית ע"ה פותחת את הדלת, היא הייתה האחראית על הנכנסים לבית... כשהייתי מגיע אל הגרא"מ שך – הוא עצמו היה פותח את הדלת וכך גם אצל הסטייפלר זצוק"ל. היום – כל גדול שאין קטן עומד על גביו אינו נחשב...".
בצניעות וענווה מספר הרב בפשטות על אותה פעם שבה הגיע במוצאי החג אל הרב אלישיב והגריש"א קם ממקומו והביא לו בקבוק יין כדי לכבדו. "זה היה נדיר כבר אז ובני הבית התפעלו מהקשר המיוחד שזכיתי לרקום עם הרב זצ"ל. כאמור, בעקבות פניית הרב אלישיב יום חמישי התחלנו לעסוק בנושא, בבוקרו של יום ראשון עמלנו על ניסוח וכתיבת המכתב, עם חתימת הרב והצגת הדברים הברורים לנגד עיני כל הנוגעים בדבר כדי להסיר לזות שפתיים מהרב.
"הייתה זו התרוצצות, כיתות רגלים מהכא להתם, שהחלו בבוקרו של יום ראשון והסתיימו בכי טוב רק בשעה עשר בלילה!
"בסופו של דבר הם אכן לקחו את המכתב והרגיעו באמצעותו את הרוחות של מבקשי רעת הרב זצוק"ל".
בין הדברים נזכר ראש הישיבה ונשיא מועצת חכמי התורה באנקדוטה מעניינת: "בדיונים מול הבד"ץ של העדה החרדית ישבו שם כל חברי העדה החרדית - דיינים חשובים. הנחרץ שבהם היה הרב שטרנבוך. לאחר שהשמעתי את דברי, הביע הרב וייס את הסכמתו במילים ברורות, גם כל יתר חברי הבד"ץ הבינו את הדברים והסכימו עמם בהבנה ברורה. רק הרב שטרנבוך נשאר בשלו... כדי להפשיר את האווירה פניתי אליו בחיוך ואמרתי לו 'הרב שטרנבוך! אני מכיר אותך עוד מאז שהיית בחור שעלה מחוץ לארץ - כשהיית עולה לישון היית אומר לחבריך "תוכלו להעיר אותי גם באמצע השינה ומיד לשאול אותי כל שאלה בכל מקום בש"ס - ואני עונה"'...
"הרב שטרנבוך צחק בכל לב למשמע הדברים והאווירה הופשרה...
"חזרתי עם הבשורה לחכם עובדיה, היו שם ממקורבי הרב שכעסו עלי: 'איך עשית מה שעשית?', אך חכם עובדיה אמר לי במילים ברורות: 'תודה רבה על כל מה שעשית למעני'.
"למחרת קיבלתי טלפונים מאברכים רבים שתהו בקול גדול: 'מה היינו עושים אם היו עושים עליו קריעה?' זה היה נורא! זה 'ובחרת בחיים'! האם היה לי איזה אינטרס אישי בכל זה? זה היה למען כלל ישראל, למען כבוד הרב זצוק"ל".
ר' יצחק קקון מזכיר את שסיפר רבי אריה דרעי – שבימים האחרונים לחיי מרן, אמר לו מרן זיע"א שהוא לא ישכח את מה שחכם שלום כהן עשה בשבילו בנושא של הגיור. הגר"ש שליט"א מהנהן בראשו.
כותב השורות (י.ס) מצביע על הנקודה הזאת בדיוק כדי להמחיש לרב שליט"א את חשיבות העיתון "יום ליום": זו ההזדמנות להציג את הסיבה למה אנחנו קיימים, כי אנחנו עסקנו בכל אותם ימים באינטנסיביות רבה בכבודו של מרן הרב זצוק"ל! מלבדנו לא היה ולו גם עיתון אחד שייצג את דעתו האמיתית של הרב. כבודו של הרב לא הוצג על ידי אף אחד מהעיתונים האחרים!
מהיכן ידעו כלל האברכים - בני התורה הספרדיים את הסיפור האמיתי? הלוא אם לא יקראו את הסיפור האמיתי 'אצלנו' – ב"יום ליום", יקראו אותו אצל אחרים וכאמור - האחרים הציגו את סיפור הדברים בצורה מעוותת שאינה לכבוד מרן זצוק"ל! "יום ליום" הוא העיתון היחיד שמביא מדי שבוע בשבוע את דברי הרב - כמו שהרב רוצה ולא כפי שנח לנו או גרוע מכך - כפי שאחרים רוצים.
הצגת כל התגובות