תבורך האקסטזה של אומן

(צילום: באדיבות המצלם)

עצוב מאוד שבימינו כדי להתפרסם כל שעליך לעשות הוא, להתחמש בקולמוסך ולשרבט הגיגים ככל העולה על רוחך. מוטב להיצמד לרדידות. לגלות בורות מדהימה. עדיפות עליונה לשפה בוטה. אם את ההד ביקש הלברטל בהשתלחותו המטופשת, הרי שהשיג. ככל שירבו התגובות לגיבוב הבליו, כן יעושר הרזומה הקנטרני של האיש.

הלברטל: אומן? עדיף לנסוע לפריז
בשורות אלו אבקש לעשות שימוש ביצר הרעשנות של העו"ד הרדוד דווקא כדי להעביר מילים שקטות, נאצלות, שלאנשיו של רבי נחמן אין את הפנאי לומר אותן. הם שקטים מטבעם, ובימים אלו במיוחד עסוקים עד למעלה מראש בתורה-תפילה-תשובה. ויהיו מילותיי אלה בבחינת שליח ציבור.

צורת ההתבטאות שאימצת נאמנת למקצועך, אך התלישות המוחלטת המאפיינת את העובדות שהצגת בוגדת לחלוטין בתואר עורך דין. אפרופו, הזכרת משהו על ניכוס דמותו של הרב אלישיב לקמפיין אומן. זו ההזדמנות לשאול את המקור - מי היחצ"ן המוכשר/הזוי שיצר את הסנדוויץ' 'עו"ד - הלברטל– מקורבו של מרן הרב אלישיב? גם סוג מסוים של ניכוס. אני טועה?

אבל ידידי הבה נוותר על ההתנגחות האישית, לגופו של עניין:

כעורך דין מתבקש היה לערוך מחקר קטן על הנושא. כמה רדידות, טיפשות ועזות, יש ביומרה להביע דעה, שלא לומר לתקוף, רעיון שאת אפס קצהו טרם החילות ללמוד. אתה יודע משהו על דמותו של רבי נחמן? עזוב, לאיית נכון את שמות ספריו תוכל? יש לך מושג כלשהו על היקף תורתה של ברסלב? ובכן, על כל מושג שנואלת להזכיר בזלזול גס, סדורים במשנתה של ברסלב תילי-תילים של הלכות. רעיונות. מעמקים. תגיד, פתחת פעם כרך בודד של 'ליקוטי הלכות'?! אני ממליץ לך לפתוח ולנסות לספור כמה מראי מקומות, כמה ציטוטים מכל חלקי התנ"ך, רצופים שם על כל רעיון ורעיון.

דיברת על תלישות משורשים יהודיים, על חסידות ללא מסורת. מרתק אותי לדעת איזו מסורת מנחה את קו המחשבה שהינך מתהדר בו מעל כל בימה, אבל עזוב את זה. תחכים אותנו אתה: מה הם שורשים יהודיים? מה היא מסורת? איך נראתה יהדותם של אבותינו. של אביי ורבא? ובכן, תקשיב, מסתבר אמנם שאביי ורבא לא היו חסידי ברסלב, אבל תדע לך שכל מה שעשה כאן רבי נחמן, התרכז במטרה אחת - לעשות מהאנשים שלו הכי קרוב לאביי ורבא.

תדע לך שמושגי הערגה של חסיד ברסלב ממוצע נמצאים רק במקום אחד, בתנ"ך. ההספקים התורניים של חסידי ברסלב יסחררו אותך. אתה יודע מהם הרגלי הלימוד בקרב חסידי ברסלב? זוכר את הסעיף ההוא בשו"ע תחילת 'אורח חיים', על קימת חצות או משהו? יופי, אז שים לב. מדי לילה אלפים מאנשיו של רבי נחמן מתעוררים בחצות. קורעים את עצמם מהמיטה. טובלים במקווה ויושבים ללמוד עד אור הבוקר. קודם לכן הם יושבים על הרצפה, הזויים שכמותם, ובוכים על בית המקדש שנחרב ממש מזמן.

יש להם, לעדת החסידים התלושה לדעתך, שיחה יומיומית עם בורא עולם – גם כן מושג ברסלבאי שאין לו סימוכין במקורותינו. אה כן, דוד המלך נהג כך. גם האבות הקדושים. משה רבינו, ולשיטת הרמב"ם זוהי צורתה המקורית של התפילה מדאורייתא.

ברסלב לדעתך עקורה מכל שורש, חדשה. שים לב לדברים שאמר רבי נחמן לאנשיו: "אני מוליך אתכם בדרך שהלכו בה אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ואף על פי כן היא דרך חדשה". לכשתקדיש מעט מוטיבציה להכרת הדרך, תגלה את הדבר הכי וותיק, הכי נאמן למקור, וגם הכי חדש וחי.

הנה נקודה שמדהימה אותי כל פעם מחדש. אנשים מהסוג שלך חיו בערך לפני קצת פחות ממאתיים שנה. אתה זן נדיר משום שאין כמעט אדם מעודכן אחד בעולם היהודי שאינו שואב משהו מרוחו הגדולה של רבי נחמן. בוודאי אין איש שפוי שיעז לפעור פה נגד צוואה מפורשת של אחד מענקי הדורות. אבל פעם עוד היו אנשים מהסוג שלך והם שיננו את אותן מנטרות שטרחת להזכיר במאמרך. מעניין, הספרות הברסלבאית מוצעת לרכישה בכל קרן רחוב, התכנים גלויים לכל. מדוע קשה כל כך לסור אל אחד מכרכי הספרים ולבדוק בפשטות מהי תורת ברסלב?! אפשר להיכנס לאחת מישיבותיה של ברסלב. לקשור שיחה עם חסיד ברסלב בגודל טבעי, ולשמוע אחת ולתמיד מהם יסודותיה של ברסלב?! הייתי מצפה מאיש מקצוע מדופלם שכמותך להסמיך למאמרך מראי מקומות, עובדות, אולי הנהגות ברסלבאיות מקוריות שיאוששו את דבריך החמורים.

ולקינוח. אתה מציע לערוך תחקיר מקיף ולגלות מי מרוויח מעסק אומן את המיליונים. דוב, כשתמצא אותו אנחנו כאן. נחוצה לנו בדחיפות כתובת להתרמה עבור מוסדות ברסלב. תן לנו את המספר שלו, זה מספיק.

אגב, קו המחשבה שלך מדגיש יפה כל כך את החילוק בינך לבין כל אותם עשרות אלפים שעושים מדי שנה את הדרך לאומן. אתה רואה התרחשות נעדרת היגיון. נשגבת מבינה. נהירה המונית. ההווה אמינה וגם המסקנה מבחינתך היא שמישהו עושה כאן כסף. האמצעי היחיד בלקסיקון שלך זו תעמולה ופסיכולוגיית המונים. עד תקרת השגותיך פשפשת ולא מצאת אפשרות אחרת. אולי יש דברים אמתיים בעולם, דוב. אולי יש לקדוש ברוך הוא גם כן מילה בעולם שהוא יצר.

לא הצלחת ידידי, להתעלות על עצמך ולחשוב שמתחוללים בעולמנו ניסים. לא הצלחת, אף כי השתדלת מן הסתם עד קצה היכולת, לדמיין שישנם יהודים בני דורך שמשאלת ליבם אחת היא – להתקרב, להיטהר, להתקדש. ובכן, נשארת לבדך אחי עם אותם מושגים נבובים: כסף, כבוד, פרסום. זהו המנוע היחיד שהינך מכיר! לבריאות.

ואם כבר אנו משוחחים, אמרת משהו על משיח, עפעס. אתה סבור שהוא אמור יום אחד להופיע? חשבת פעם מה הוא יעשה עם העולם שאתה חי בו? אני ממש סקרן לקרוא את הטור שתכתוב עליו ביום הופעתו. מסתבר שמונחים כמו: אקסטזה, תעמולה, ופסיכולוגיה יופיעו שם בנדיבות, הלא כן?

מכיוון שהעלית נושא חשוב, הבה נפנה לקהל שלנו כמה מילים:

מדי שנה, סוגיית המסע לאומן מעוררת שוב ושוב אותן קושיות, הן מתחלקות לשלושה סוגים: שאלות תמימות שמקורן חוסר ידע. שאלות של עמי ארצות, דוגמת אלו שהעלה הכותב (דורש אל המתים, ע"ז, בלה-בלה) עבור שאלות אלו - עיון כלשהו במקורות ההלכתיים יפתור את הבלבול. ויש את שאלות הפליאה.

אי אפשר לומר שאומן היא תופעה מובנת, בשום פנים. נכון, אבל הכל מודים שגם אין שום הסבר הגיוני לניסים הרוחניים שמתחוללים שם מדי שנה בסדרי גודל שרק הולכים וגדלים. מדוע לצאת מארץ ישראל בראש השנה? הבה נדלג על כל מה שיש לברסלב לומר, ונגיד בפשטות 'לא יודע'. אבל בכל שנה עשרות אלפים אנשים שעשו את הדבר 'המוזר' הזה, נגעו בנשמה שלהם. בכו בלי שאף אחד ריגש אותם. שאגו, מבלי שאיש שלהב אותם. התמוגגו בדמעות של חרטה טהורה מבלי שאף דרשן ייסר אותם בשבט לשונו. יללו כתינוקות, על מה? על ריחוק מהשם. על לב האבן. על געגועים טהורים לקרבת השם. הם גם רקדו כשהעילה היחידה לשמחה היא פשוט כי 'חדוות השם היא מעוזכם'. אי אפשר להסביר איך בבת אחת, במקום אחד, אנשים רבים ושונים כל כך, זונחים את כל טרדותיהם ונעשים לפתע פתאום מודאגים מאוד אך ורק מדבר אחד – איך אני מתקרב להשם. אנשים, אלו עובדות שעשרות אלפי עדים מעידים עליהן.

אקסטזה? עו"ד הלברטל. תבורך האקסטזה שגורמת לאנשים לשוב סוף-סוף בתשובה אמיתית. תבורך האקסטזה שהניעה אנשים רבים כל כך אל הנקודה היהודית שלהם. תבורך האקסטזה היהודית הזו. יודע מה, אני מאוד סקרן לדעת היכן בעולם אקסטזה מכניסה אנשים למצב תשובה. ספר לי, דוב, ספר לי איפה בתבל אנשים מוכנים להשליך הכל רק כדי לְרַצות את אבא שבשמיים, לפייס אותו. להיות מהיום יהודי טוב יותר. ואולי, דוב, אולי מהדבר הטהור הזה אתה כה חושש. עודני כותב נזכרתי, היה מקום כזה. היתה כזו אקסטזה. בית המקדש, זוכר? נכנס בשעריו חוטא, לויים מנגנים ופורטים על נימי הנפש, והוא בוכה ובוכה ובוכה. והוא מתוודה. והוא מתעורר. כן, ואף אחד לא שב משם אותו דבר. הוא שב איש אחר.

הלוואי עליך אחי היקר.

הכותב הינו בעלים ומנהל מכון עלה לתרופה. סופר והוגה דעות. בעל הטור השבועי 'על המשמר' בעיתון בקהילה, ומפרסם מאמרי הגות והשקפה בעיתונות החרדית.