הכתבה הראשונה בה עסקנו במועמדותו של הרב אריה שטרן כנציג הדת"ל לכהונת רבה של ירושלים, גרמה לסערה רבתי. לא מעט אנשים שלא הבינו את פשר ההתנגדות הנחרצת למועמדותו, אשר הובעה כבר לפני למעלה מחמש שנים על-ידי מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א, ובראשם רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, קיבלו שחור על גבי לבן את פסיקותיו, עמדותיו והגיגיו של הרב שטרן, והכל כבר היה מובן וברור.
• רבנות ירושלים לא למכירה • הכר את הרב אריה שטרן / כתבה ראשונה
במוקד הדברים הבאנו את עמדתו בכל הנוגע לנושא הגיור, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במכתב ההסכמה שנתן לספרו של חיים אמסלם: "באנו לחזק את ידיך בפרסום דבר התורה וההלכה בעניין הגיור, שכן מעבר לערך הגדול שיש בדרך כלל לכל חידוש ובירור הלכתי, הרי בתקופתנו יש לעניין זה חשיבות יתירה לאחר שהגיעו אלפים מזרע ישראל שאינם בני ברית, ויש עניין להכניסם תחת כנפי השכינה מצד עצמם,... ראיתי את דבריך הנסמכים על דברי רבותינו הראשונים והאחרונים, ואף אני מבקש לומר משהו מתוך מה שנתברר אצלינו בלימוד בסוגיות במכון 'הלכה ברורה'.
"נראה לנו, שניתן לקבוע שיש נטיה להקל ולקבל ברצון את הגרים המבקשים להסתפח בנחלת ד', ובתנאי שאין להם שום יחס של זלזול במצוות התורה, עם זאת צריך להיות ברור שאינם מתכוונים לחזור לשום דבר שקרוב לעבודה זו ושתהא ידיעה על נכונותם לשמור באיזו מידה על קדושת השבת... היטבת לעשות בדבריך הברורים בגליונות של ספריך העתידים לצאת לאור, ויישר כוחך לאורייתא לאסוקי שמעתתא להלכתא..." (ההדגשה שלנו).
הגר"א שרמן שליט"א מותיקי וחשובי הדיינים אומר לנו, כי דברים אלו מנוגדים לתורה ולהלכה. "הוא פשוט מוחק סעיף מפורש בשולחן ערוך שצריך קבלת עול תורה ומצוות. גר צריך לכופף עצמו לדבר ד'. עליו לקבל ע"ע עול תורה ומצוות. הכיצד הוא יכול לומר ששדי בזה שאין יחס של זלזול בתורה? גם כל המושג של 'זרע ישראל', אין לו שום מקום בהלכה. זהו מושג מעוות לחלוטין. גם הראיה שהוא מביא לכך מתוס' (סנהדרין ס"ח), אין לך עיוות גדול מזה, שהרי שם מדובר בגר קטן שלא שייך אצלו כלל ענין של קבלת מצוות, והבי"ד הוא זה שמגיירו מדין זכין, וגר קטן כזה שחי כילד יהודי לכל דבר כאשר מגיע לגדלות והוא אינו מוחה על המצוות שקיים בקטנותו, הרי שדי בכך שאינו מוחה והגיור שלו אינו מתבטל למפרע. מכאן להביא ראיה שדי שאינו מוחה ואין צריך לקבל עול תורה ומצוות בשלימות".
במאמר המוסגר מן הראוי לציין, כי "מכון הלכה ברורה" בראשו עומד הרב שטרן, מבוסס על "ברור ההלכה בסוגיות התלמוד על פי חזונו ותוכניותיו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל", ובנקודה זו אומר לנו הגר"א שרמן שליט"א, כי דבריו הנ"ל של הרב שטרן, הם בניגוד מוחלט לדעתו (של הראי"ה קוק זצ"ל) אשר כתב דברים ברורים בענין זה, שכל הגיור מבוסס על קבלת מצוות בשלימות.
"לומר שדי 'לשמור במידת מה על קדושת השבת', זו עיוות הכוונה של קבלת מצוות הרי בשו"ת 'דעת כהן' (קנד) נכתב; '...מפורש אמרו חז"ל בכורות ל' ע"ב נכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ר"י בר"י אומר אפי' דקדוק אחד מד"ס, ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה.... היינו דוקא כשהגירות היתה שלמה בקיום המצות, אבל כשלא נתגיירו לגמרי, דהיינו בלא קיום המצות ושמירתן, וגם הכונה היתה בלתי הוגנת, אז הם גרועים מסתם גרי אריות, דחשיב התם בברייתא, דאיכא למ"ד דכולם גרים הם, אלא שהם ככותים, שלמ"ד גרי אריות הם נחשבים מן הדין כגויים לכל דבריהם, והיינו משום דאיכא תרתי, הגירות שלא לש"ש, וקיום מצות בשלימות ג"כ אין כאן... כל שלא מקיימים מצות, וגם המחשבה היתה שלא כראוי, אז אין כאן גירות כלל'".
"ע"כ יפה עשו כת"ר ורבנן קדישי, המחזקים את ידו, שגדרו גדר במדינתם, ששם הפרוץ מרובה, ורבו גיוריות כאלה שאינם אלא לפנים, שלא לקבל גרים כלל, ומי שרוצה באמת להתדבק בקדושת ישראל, שיבא לעקו"ת ירושת"ו, שיחקרו אחריו יפה בבי דינא רבא, באופן שלא יהיה שום משא פנים בדבר לקבל כ"א אלא שנהיה בטוחים בהם שמתגיירים לש"ש ושישמרו לעשות את כל דברי התורה, אחר שיתחייבו בה בעברם בברית השי"ת ע"י הגירות ויכנסו באמת תחת כנפי השכינה. ותחזקנה ידי כת"ר, ויישר חילי', על אשר יעמוד על משמרת הקודש, להמנע מכל תקלה המהרסת ועוקרת קדושת ישראל ותורתו."
הגר"א שרמן שליט"א אינו מסתיר את שבט ביקורתו. "לא די בזה שהרב שטרן כתב את ההסכמה בשעתו לפני כמה שנים, אלא גם היום לאחר שכל גדולי התורה והפוסקים כתבו דברים מפורשים בענין, ואף הגדירו זאת כ'גילוי פנים בתורה שלא כהלכה', הוא עדיין מחזיק בדעתו כפי שהדברים באו לידי ביטוי בראיון שנתן לפני מספר חודשים.
בהמשך נביא ציטוטים נוספים פרי עטו של הרב שטרן, אך נפתח בעדויות חמורות שהגיעו לידינו בעקבות פרסום הכתבה הראשונה, הממחישים יותר מכל את המשמעות הנוראה של הספר ושל אלו אשר נתנו לו לגיטימציה בהסכמותיהם, ובהם הרב שטרן. כך הגיע לידינו מכתב ששלחה מורה לגיור באחד מאולפני הגיור האזרחי, לאחד הרבנים (המורה אינה חרדית, ופרטיה שמורים במערכת ב.י.ר). במכתבה מעידה המורה על המתרחש במערך הגיור ובבתי הדין, כאשר היא תולה את קולר האשמה במסרים של אמסלם, וכך היא כותבת:
"אני מורה באולפני גיור בחמש השנים האחרונות. מתוך שבע כתות שהגשתי לבית הדין וכשישים תלמידים שעברו אצלי גיור, אוכל לצערי להצהיר על כ-90% שאינם שומרים היום מצוות, (אם כי סביר שהם מחוברים למסורת הפולקלוריסטית...) הנקודה הבעייתית באמת היא, שהמסרים הללו של הרב אמסלם חלחלו עמוק עמוק גם לחלק מהדיינים בבית הדין. עומדים מול הדיינים שוב ושוב מתגיירים שאמנם מכירים את החומר למבחן - ממש כמו בקורס אוניברסיטה – אך ברור חד משמעית שהם לא שומרים מצוות – והם בכל זאת עוברים גיור, ממש באופן סיטונאי! ומחללים שבת אחרי כך. נוצר מצב שמתגייר מחלל שבת לפני הגיור, והדיינים מקבלים הוכחות מצולמות על כך בבית הדין, ובאותו שבוע הוא טובל. הסיכוי לכך שהוא קיבל מצוות במצב זה כשהוא בתוך המים, הוא קלוש".
היא ממשיכה וקובעת באופן חד ונחרץ: "אז מה יצא לנו מכל האג'נדה הזו? גוים שמסתובבים עם מסמכים של יהודים והבן שלי ושלך עתידים להתחתן איתם ללא יכולת להתגונן מפני זה. אם זו לא התבוללות אז מה היא כן? חרותים אצלי בכאב עוד ועוד שמות של מתגיירים שהוכשרו בכך לגיור, ואני בעשר אצבעותי נתתי להם את הכלים לעבוד על הדיינים... כמורה הדילמות המצפוניות שעומדות לפתחי הן עצומות, אבל אני עוד שם, כי אני יודעת כמה הכוח שלי בנקודת ההכרעה הוא עצום. אבל זכרו מה שרואים מבחוץ, הוא כל-כך הפוך ממה שקורה בפועל".
עדות חמורה נוספת, היא של א. "גר צה"ל", שהתגייר לפני למעלה משנה והעיד בפני אחד הרבנים (העדות והפרטים המלאים נמצאים במערכת ב.י.ר.): "עברתי הליך גיור עם קבוצה של חמש עשרה (רובן בנות) לפני כשנה. אחרי הגיור פגשתי אותם וכולם חילונים. רוב אלו שעברו אתי את הליך הגיור הודו בפני, כי לגבי שבת לא היה בכוונתם לקיים מעבר להדלקת נרות, והשאר התחמקו מלענות. לגבי איסורי עריות וטהרת המשפחה, ברור לי שאף אחד לא קיבל על עצמו בכנות כלום. הם רואים את עניין הטהרה כ'עניין של דוסים' (כלשונו), ואינם חושבים ואינם מעלים בדעתם לקבל זאת על עצמם. הבנות אכן לומדות מעט מהלכות טהרת המשפחה, אבל ברור שאינן מתכוונות לקיימן. הקבוצה המאוסה ביותר על המתגיירים היא החרדים, ולכן אין הפרדה באולפנים בין בנים לבנות. לימוד בהפרדה מזכיר את מנהגי החרדים וזה לא יעלה על הדעת מבחינתם".
הנה כי כן, המציאות בשטח והעדויות מוכיחות בעליל את גודל ההשפעה השלילית על מערך הגיור, אשר כאמור החלה לפני מספר שנים, כאשר הוציא הח"כ לשעבר חיים אמסלם את ספרו "זרע ישראל" בו קבע, כי צריכים לקבל לגיור גם מועמדים המקבלים על עצמם מצוות באופן מסורתי בלבד, כמו קידוש או הדלקת נרות, ללא שמירת ל"ט מלאכות וללא שמירת שאר האיסורין שבתורה, כל זאת בניגוד לדעת כל הפוסקים, שבכגון דא, הגיור לא חל אפילו בדיעבד.
בעקבות כך יצאו בשנת תש"ע כל גדולי עולם חוצץ נגד הספר וחתמו על מכתב מחאה חריף ביותר בו כתבו בין השאר: "גיור אשר בדעת המתגייר לקיים מצוות באופן חלקי או מסורתי, הננו להבהיר בזה כי אין שום צד בהלכה שיועיל גיור כזה והינו גוי גמור לכל דבריו". גם הגר"ע יוסף זצ"ל יצא במכתב חריף נגד ספרו של אמסלם בענייני גיור (ט"ו בכסלו תשע"א) וכתב: "עברה גוררת עברה סילוף ההלכה בהלכות גרות, וגילה פנים בתורה שלא כהלכה". אין צורך להכביר מילים על ענין זה, שכן אין מדובר בפסקים של גדולי הפוסקים בדורינו, אלא זו הלכה מפורשת בגמ', בשו"ע ובפוסקים לאורך כל הדורות.
למרות דברים פשוטים וברורים אלו, יצא הרב שטרן במכתב הסכמה לספר, המעודד מגמה זו של קבלת מצוות באופן חלקי או מסורתי וקובע כי די בקבלה לשמור "באיזו מידה" על קדושת השבת, כפי שהבאנו לעיל את הנוסח המלא של מכתבו.
כאן המקום לציין, כי חלק מן ההסכמות האחרות שהודפסו בספר הנ"ל בשקר יסודן, בכל הנוגע למסקנותיו ההלכתיות באופן מעשי. בספר פורסמו הסכמותיהם של הגרז"נ גולדברג שליט"א והגר"ש דיכובסקי שליט"א. הגרז"נ גולדברג נתן את ההסכמה על בסיס הבטחה שהספר לא מכיל הכרעות הלכתיות אלא מהווה ליקוט מקורות בלבד, וכאשר התברר שהספר כולל הכרעות שאינן מקובלות עליו, שלח לאמסלם מכתב (עוד טרם הדפסת הספר) ובו דרישה שלא להדפיס את ההסכמה.
במשך חודש ימים פנו שלוחי הגרז"נ שליט"א פעמים רבות לאמסלם כדי שלא ידפיס את ההסכמה, אך ללא הועיל ולאחר חודש יצא הספר מבית הדפוס כולל ההסכמה (ראה צילום המכתב). גם הגר"ש דיכובסקי כתב וביקש שלא לפרסם את הסכמתו, בגלל שאינו מסכים להכרעותיו ההלכתיות (ראה צילום מכתבו), אך למרות הפניה המפורשת אליו, נכלל מכתבו בספר. גם הרב דוב ליאור שאינו נמנה עם הרבנים החרדים, העלה על הכתב דברים והדגיש, כי אינו מסכים להכרעותיו ההלכתיות בכל הנוגע לענין קבלת מצוות בשלימות, ודבריו מדברים בעד עצמם.
נציין, כי הרב שטרן המועמד לרבנות העיר ירושלים והזוכה לתמיכתו האיתנה והנחרצת של ראש העיר ניר ברקת, כך גם של כל חברי מועצת עירית ירושלים החילונים וכמובן של מפלגת הבית היהודי, הינו מהיחידים שהתעקש להשאיר את הסכמתו לספר ולתמוך באמסלם. מתברר, שכבר בשנת תשס"א הטיף לפעול למינוי רבנים מהציונות הדתית ובלשונו; "...שיוכלו למצוא פתרונות ראויים. כך גם בנושאים רגישים כמו גיור, בכולם ניתן למצוא פתרונות במסגרת ההלכה.." (צהר ד' תשס"א). האם התכווין הרב שטרן למציאת פתרונות בנוסח ההסכמה שנתן לספרו של אמסלם?
גם בכתבה הקודמות התרענו, כי בחירתו לתפקיד נכבד וחשוב כרבנות העיר ירושלים, עלולה להביא בחובה השפעה שלילית על בתי הדין לגיור של מערך הגיור בארץ, לאחר שאלו ישענו על פסיקותיו ויקלו ראש בענין קבלת מצוות של הגר. אם חלילה יתקבל החוק שמקדם חה"כ אלעזר שטרן ולפיו כל רב עיר יוכל לגייר, הרי שבחירתו תגרום להכנסת גויים גמורים בקהל ד'.
חשוב לציין, כי כפי שכבר ציינו, שאין מדובר רק בחשש עתידי. זה מכבר הצליחו חה"כ אמסלם והרבנים שעודדו אותו לגרום הרס רב במערכות הגיור ובבתי הדין. גם קודם לכן היה מערך הגיור במצב חמור, אבל מאז הפצת הספר עם ה"הסכמות" (הספר הופץ בין כל דייני הגיור ובין יתר העוסקים בנושא), חלחלו הדברים אל דייני הגיור והמצב הורע שבעתים, כפי העדויות שהבאנו קודם ועוד רבות אחרות.
כאמור, עיקר הכתבה עסקה בעמדתו של הרב שטרן בענין הגיור, שזה הנושא ההלכתי המובהק ביותר שבו קבע שגוי הבא להתגייר אינו צריך לקבל תורה ומצוות בשלימות ועל כך יצאו מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נגד עמדה זו. "כל מי שמביע היום תמיכה במישרין או בעקיפין במועמדותו של הרב שטרן לרבנות ירושלים, עושה ללעג ולקלס בחוצפה ובעזות מצח את דבריהם של גדולי ישראל", אמר לנו אישיות רבנית חשובה שעסקה בשעתו בפרשה זו.
בעקבות פרסום הכתבה הראשונה, גם נוכחנו לראות בצביעותם של רבים, אשר נתלו בטעות בכתבה (ראה מסגרת), ואף הואשמנו בשער בת רבים וזכינו לקיתונות של ביקורת. משום מה, לא מפריע לאותם אלו שהלינו על כך, כאשר רבים מבני הציונות הדתית שמו לעצמם למטרה לעשוק את הציבור החרדי. כפי שציינו, רוב תושביה היהודיים של ירושלים הינם חרדים, בעוד הציבור הדת"ל מונה כעשרה אחוז בלבד! משמעות הדבר, כי קבוצת מיעוט קטנה זו עושקת את רוב תושבי העיר, בניסיון למנות רב למורת רוחו של הציבור החרדי.
זה גם המקום לנפץ את הדעה שמשמיעים אותם מלינים, שכביכול אין לציבור החרדי ענין אמיתי ברב חרדי בירושלים עיר הקודש. להלן חלק מן הנושאים הרלוונטיים לכל יהודי חרדי באשר הוא: כמעט כל המקוואות בירושלים מופעלים תחת פיקוחה של המועצה הדתית. רישום נישואין ו"בירורי יהדות" שבאחריות רב העיר והנוגעים כמובן לכל יהודי חרדי. תקלות בבירור יהדות עלולות להביא מכשול אף לחרדים (בעיקר בעתיד). גם בתחום הכשרות, אמנם הציבור החרדי מתנזר בדרך כלל מהכשר רגיל של הרבנות, אבל חלק גדול מהציבור החרדי צורך מזון כשרות שבפיקוח "מהדרין ירושלים" (אין בדברים אלו בכדי לקבוע את רמת הכשרות).
מעבר לכך, לכל חרדי בירושלים חשוב שרבה הראשי של העיר יהיה אישיות המקובלת על הציבור החרדי. גם אם אינו משתמש בשרותי הרבנות, הרי חשוב לו עד מאוד, שמעשיו, דבריו והמסרים שלו בענייני הלכה, תורה ויראת שמים יהיו מקובלים עליו, כדברי מרן החזו"א זצוק"ל (קוב"א ח"ב ע"ה, ח"ג קיא) הכותב שם על חשיבות מינוי רב עיר הגון ומפרט את תפקידי הרב: "הקורא בשם אדון כל הארץ, בונה ביהכ"נ בעיר, מסדר שחיטה כשרה, בונה מקוה טהרה, מתקן עירובין, הסרת עול של החופשים מעל צווארנו והשתדלות אצל הממשלה בזה, והעולה על כולנה מייסד תלמוד תורה בעיר במסירות נפש, מערער בעיר את כל יסודי האליל של המהרסים, בורא נפשות לתורה". דברים אלו שכתב מרן החזו"א זצוק"ל הם הם העומדים לנגד עיני הציבור החרדי ומנהיגיו בפעילותם למינוי רב חרדי.ואילו הרב שטרן חושב על החרדים ועל רבניהם ש"עתה הם מנסים בכל כוחם להיכנס ולהשתלט על הרבנות מבפנים, בעיקר כדי להבטיח משרות לאנשי שלומם".
הנה כמה ציטוטים מתוך מאמריו של הרב שטרן בשנים האחרונות (כן, הפעם בדקנו שוב ושוב שהדברים לא נכתבו על-ידי מהנדס מחשבים שעונה אף הוא לשם אריה שטרן... שהוא במקרה אחיינו של הרב אריה שטרן שבו אנו עוסקים ב.י.ר.). במאמר הנושא את הכותרת "לקראת מנהיגות יהודית" כותב הרב שטרן את הדברים הבאים:
"התיקון בנושא ההנהגה צריך להתחיל בהנהגה התורנית, ולפי הניסיון והכרת המציאות, וברור ופשוט שבדור הזה נושא דגל הממלכתיות, צריך שתהא הנהגה דתית תורנית שהיא חלק ממוסדות המדינה, קרי הרבנות הראשית. באמת, אי אפשר להעלות על הדעת, שבמדינת ישראל עתירת המוסדות, שיש לה צבא, כנסת, ממשלה ובתי משפט, לא תהא רבנות ראשית ממלכתית וסמכותית שמזדהה עם המדינה וחזונה... מאז ייסודה היו לרבנות הראשית מתנגדים מהכיוון החרדי... מחלוקת זו לא שככה, אלא שבניגוד לימים הראשונים - בהם סירבו המתנגדים להשתתף במוסדות הרבנות – השתנתה השיטה, ועתה הם מנסים בכל כוחם להיכנס ולהשתלט על הרבנות מבפנים, בעיקר כדי להבטיח משרות לאנשי שלומם, במצב זה על הציונות הדתית להתעשת ולהתגייס לפעולה..." (צהר י' תשס"ב).
אם לא די בכך, עושה הרב שטרן השוואה בין "השיטה החרדית" ל"שיטה הנגדית". וכך הוא כותב במאמר תחת הכותרת "להורות את הדרך – תגובה": "...המסקנה המתבקשת היא, שכשם שעושים רבות לטיפוחה ולחיזוקה של המדינה מהבחינה הביטחונית והכלכלית, כך צריך לעשות לחיזוקה ולטיפוחה מהבחינה היהודית... דברים אלה מכוונים אפוא לכל המזדהים עם רעיון הציונות הדתית, בייחוד לנאמנים למשנת הרב זצ"ל. כשם שברור שלא נקבל את השיטה החרדית כדרך חיים וככיוון חינוכי, מפני שזוהי שיטה שלא הסכימה לשלב את הקמת המדינה בתוך המחשבה הדתית, כך גם אין לקבל את השיטה הנגדית המשלימה עם כל דבר..." (צהר ד' תשס"א)".
אכן, די במבט זה על הצבור החרדי ורבניו, כדי שנדע לאשורו מיהו המועמד לכהן כרבה של ירושלים, שכאמור, רוב תושביה היהודיים נמנים עם הציבור החרדי, אך הנה עוד ציטוט באותו נושא (מראיון לעיתון הצופה (5.8.2006): "טיפול דחוף במיוחד צריכים לעשות בתחום התורני, וכוונתי לחיסרון החמור של הנהגה תורנית סמכותית ומרכזית, כזו שמגלה רגישות לצרכי הציבור ולעמדותיו, ונותנת דעתה לשאלות העולות על הפרק. בתוך הקהילות ישנה תסיסה גדולה בנושאים שונים: החל מן הוויכוח האינסופי בענייני מעמד האישה, וכלה בדיונים על אורחות החיים. כמו כן, יש לתת את הדעת לתרבות הפנאי ההולכת ומתפתחת, ומוסיפה שאלות המושפעות מן התלות העצומה בכלי התקשורת".
בכתבה הקודמת גם הבאנו את חידושיו במנהגי התפילה, כאשר סיפר בראיון (מקור ראשון כ' מרחשון תשע"ד), כי הכריע על הצבת ספר תורה בעזרת נשים כדי שהנשים יוכלו לרקוד סביב ספר התורה. הוא גם מעוניין בקיום מפגשים בין דתיים וחילונים ועשיית קידושים משותפים אחרי התפילה בשבת, כל זאת, על פי עדותו שלו, לא במטרה להחזיר את החילונים בתשובה, אלא לצורך "שמירת האחדות". הוא גם אינו רואה כל פסול בהחזקת מכשיר טלויזיה בבית. בתשובה לשאלה הוא כותב: "הטלויזיה כשלעצמה אינה דבר פסול וכל שיש לעשות זה להשתדל לראות דברים שאין בהם פריצות...".
ואם בענין הצבת ספר תורה בעזרת נשים, הרי שבענין זה ועוד כמה נושאים הקשורים לכך, כתב הרב שטרן מאמר ארוך (צהר י"ד תשס"ג) תחת הכותרת "על שילוב נשים בפעילות הדתית בקהילה". בדברי ההקדמה הוא כותב, כי "הנושא הנדון הוא ללא ספק אחד הנושאים ה'בוערים' והמדוברים ביותר בקהילותינו אשר מצד אחד מבקשות לשמור על אורח חיים דתי על פי ההלכה המקובלת, ומצד שני מתחזקת בהן המגמה לעשות יותר ויותר לשילוב הנשים בכל הפעילויות, גם אלו השייכים לתחום הדתי המובהק כתפילה וסדריה וכדברי תורה".
כאן הוא מציין, שאין מקום להתיר ולפרוץ גדר "ללא הוראה מוסמכת של גדולי תורה", אך ככל הנראה, לאחר שהרב שטרן רואה את עצמו כ"גדול בתורה", וגם כ"חובה מוטלת עלינו להתמודד באומץ עם האתגר החדש הזה שלא היה מוכר לאבותינו ולרבותינו", ואז הוא מגיע למסקנות מעשיות במספר תחומים, ואנו מצטטים את דבריו מילה במילה: "המסקנה היא שנשים החפצות לשמוע את הקריאה (קריאת התורה) ימשיכו לשבת בעזרת נשים, אבל מותר להסכים, לדעתי, לפתיחת המחיצה בשעת הקריאה, כמנהג שנוהגים בהרבה מקומות בזמן הדרשה".
כבר הבאנו קודם את דבריו לגבי הצבת ספר תורה בעזרת נשים בשמחת תורה, ולמרות שעורך החוברת מביע התנגדות לכך כשהוא מציין את העובדה שישנן נשים שמגיעות לבית הכנסת שלא בלבוש צנוע, הרי שהרב שטרן מתעקש על עמדתו וקובע שאמנם אין להוסיף הקפות מיוחדות לעזרת נשים, "ובכל זאת אפשר להציע שיוציאו ספר תורה אחד אל עזרת הנשים, יעמידו אותו שם במרכז על בימה מתאימה, והנשים תוכלנה לרקוד סביבו...". בהמשך הוא מתייחס לגבי לימוד גמרא לנשים וקובע, שאמנם "אין לקיים לימוד גמרא כמקצוע חובה במוסדות התיכוניים, מפני שהלימוד במסגרות אלו נעשה בדרך של כפיה כזו או אחרת, ורק במסגרות הגבוהות יותר, בהן נעשה הלימוד מתוך בחירה אישית, אין מניעה שילמדו הנשים אם הן רוצות... כיום נראה שהנשים רוצות ללמוד אף יותר מהגברים, ורצון זה גם כן משתלב במציאות המוכרת של נשים משכילות וידעניות בכל התחומים, לפיכך אין עניין למונען ממילוי רצונן, וכבר נודעו בתי המדרש של הנשים בכמה מקומות, וכל שנדרש הוא לשמור בקפדנות גם במסגרות אלו אל אוירה של קדושה...".
מכאן הוא כבר מגיע לנושא נוסף, "בבירור האפשרות שהנשים יוכלו להיות מורות הוראה", וכך הוא כותב: "מעיקר הדין אין לכך מניעה", והוא מביא סימוכין לדבריו מהן הוא מסיק, "שצריכים ללמוד הרבה בדברי התורה כולה, מן המקורות הראשונים ועד ההלכה כדי לקבל כושר מתאים להוראה, דבר שמתקיים רק אצל מי שספוג בדברי תורה ונעשה תלמיד חכם במידה כזו שאפשר לומר עליו, כלשון חז"ל, שהתורה שלו. אכן זוהי באמת רעה חולה גם אצל התלמידים הגברים, שמקבלים תעודת הסמכה לרבנות על בסיס מבחן שערכו במקומו מונח, אבל אינו מבטיח שהעומד בו ראוי באמת להורות. דבר זה נכון כמובן גם בקשר לנשים המבקשות להורות, שיש מקום לקבל את הוראתן, רק אם באמת השקיעו עצמן בתלמוד תורה, ובלשון חכמים 'שהמיתו עצמן באוהלה של תורה', דבר שאינו מצוי בזמננו אף אצל הנשים שלומדות ומלמדות בבתי מדרש לתורה".
לאחר כל זאת, אין צורך להכביר במילים כיצד אמורים לנהוג שלומי אמוני ישראל ביחסם לבחירות לרבנות ירושלים.
מקורבי הרב שטרן מסרו בתגובה ל"כיכר השבת": "לגבי סוגית הגיור, מעצם העובדה שהגרים צריכים להתקבל על כלל ישראל והפוסקים הרי פשיטא שהרב שטרן איננו בא ח"ו לפסוק לבדו בבחינת "קבלו דעתי". ההסכמה לרב אמסלם, שמר רבינוביץ' מפלפל בה כביכול מדובר בפסק הלכה, נכתבה מתוך עיון בדברי הראשונים ולא כהלכה למעשה. במטרה שחבר ת"ח חשובים יתעוררו ויתכנסו לדון בנושא מתוך שמיעת הצדדים החולקים, כנהוג מקדמת דנא בענייני הלכות חמורות.
"שאר הדברים אינם ראויים לתגובה, ואנו שמחים שמר רבינוביץ' ממשיך לשוטט באינטרנט ובוויקיפדיה שהוא כל כך אוהב להתנגד אליהם . אנו ממליצים בידידות למר רבינוביץ' במקום להתעסק בניסיונות כושלים לבזות ת"ח להתרכז במחלוקת בבית , שם אפעס נראה שהוא כושל פעם אחר פעם".
הבהרה ותיקון טעות
כאן המקום להבהיר ולתקן טעות שיצאה תחת ידינו בשגגה. בכתבה הקודמת הבאנו מספר ציטוטים מתוך מאמר שפורסם בחוברת "צהר", ולמאמר זה הגענו באמצעות האנציקלופדיה "ויקיפדיה" בערך "הרב אריה שטרן", אשר מפנה למאמריו. אחד המאמרים שמתוכו ציטטנו (צהר חוברת ט'), הרי שבדיעבד התברר לנו, שלא נכתב ע"י הרב שטרן, אלא על-ידי אחיינו העונה אף הוא לשם אריה שטרן. אנו מתנצלים על הטעות, אולם כל שאר הציטוטים והדברים החמורים שהובאו בכתבה, בדוקים ואותנטיים.
בנימין י. רבינוביץ
הצגת כל התגובות