אחד מכאבי-הראש הגדולים שיש למשרד החוץ, שקורה בדרך-כלל כאשר מגיעים לארץ אישים רבי מעלה כמו ראשי ממשלה ונשיאים, הוא השאלה איך להעסיק את האישה של אותה אישיות בכירה, כאשר בעלה עסוק בפגישות עם המדינאים הישראליים בארץ. אחד מהפתרונות הקלים שמצאו במשרד החוץ, הוא להביא את האישה לסיור במפעל החסד הכי גדול בעולם, 'יד שרה'.
באחת מהפעמים הגיעה אשת נשיא סין, יחד עם בעלה, כאורחת לארץ, והיא הגיעה לבקר ב'יד שרה'. היא מאד התרגשה בביקור, עד כדי כך שביקשה מר' אורי לופוליאנסקי למצוא דרך לעזור גם להם, לבנות מודל דומה בסין. כהכרת הטוב היא תרמה באופן אישי כמה מאות כיסאות גלגלים ל'יד שרה'.
לאחר תקופה מסוימת, העלו באו"ם בניו יורק הצעה להפוך את 'יד שרה' לארגון הומניטרי בינלאומי המוכר על-ידי הצלב האדום. וכמובן, המדינות הערביות שיש להן רוב באו"ם בצורה אוטומטית, הטילו על היוזמה ווטו, מכיוון שמדובר בגוף המזוהה עם מדינת ישראל.
הנציג של סין באו"ם, החל להתעניין אז בהיסטוריה של 'יד שרה', ואז הוא גילה את הביקור של אשת הנשיא ב'יד שרה', וכמובן את התרומה שהיא באופן אישי תרמה ל'יד שרה'. ואז הוא, כנציג ממשלת סין, הטיל ווטו נגדי, ובזכות זה 'יד שרה' הוכרז כמוכר באו"ם על-ידי הארגונים ההומניטריים.
הנס של הסיפור הזה, הוא שאותו חצוף שהאשים את ר' אורי בנטילת או קבלת שוחד ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהוא לא היה ראוי אפילו לצחצח את נעליו, לא מכיר את הסיפור הזה, כי אם הוא היה מכיר את הסיפור - הוא היה מאשים אותו בנטילת או קבלת שוחד גם מאחת ממעצמות העולם, והיה מכריז עליו כאסיר עולם.
אורי, תדע לך שעל-פי דרך הטבע, אחרי הפסיקה של אותו איש הייתה אמורה להתחיל מכונת ההסתה בעיתונות, במיוחד שאתה חרדי, וגם אם לא היית חרדי - זהו הטבע של העיתונות למצוץ את הדם של הנאשמים. וראו זה פלא, קרה בדיוק ההיפך: מאחרי יום הפסיקה, לא היה כלי-תקשורת או איש תקשורת שלא שיבח אותך באופן אישי ואת הפעילות של 'יד שרה' באופן ציבורי. זכית לקדש שם שמים, ותזכור תמיד את המשפט של היהודי הגדול שאמר עליך: "כשם שנכנסת נקי - יצאת נקי".
•
מכיוונים שונים הגיעו אליי תגובות קשות על הביקורת שנכתבה בטור זה בשבוע שעבר, כאשר הטענה העיקרית היא שדווקא בעת צרה צריך להתלכד ולאחד את השורות, ואין זה זמן לביקורת.
אני רוצה להזכיר לאותם אלה, שבכל פעם שיש ל"ע איזשהו פיגוע רצחני, אתם הראשונים שיוצאים במקהלה מסודרת, עוד כשהמת מונח לפנינו, ומאשימים הנהגה כזו או אחרת שתמכה בהסכם אוסלו או בהתנתקות. אתם יודעים אז בדיוק למה הגיע האסון ומבינים חשבונות שמים. להזכירכם, אתם המקור, ואני בסך-הכל החיקוי.
צבועים, נמאסתם.
•
בתחילת השבוע היה אמור לעלות חוק ההזנה בכפיה, חוק שאומר שכאשר ה"אסירים הביטחוניים", שהם חיות אדם ועל זה הם יושבים בכלא, ישבתו רעב, הסוהרים יוכלו להאכיל אותם בכפיה, כדי שלא יהיה מצב שחס וחלילה יקרה להם משהו והם ימותו.
צבועים, נמאסתם.
לפני כחודש אותה ממשלה העבירה הסכמה לחוק של 'המתת החסד', שאומר שבן-אדם שהוא חולה סופני, שאין ספק ששיקול הדעת שלו אינו שיקול דעת הגיוני, והוא שרוי כמובן גם בצרה ובדיכאון, יוכל להכריע כי הוא מבקש למות, והמדינה תספק לו סם ממית.
זהו אבסורד שאין כדוגמתו, לאסירים הביטחוניים שיש להם שיקול דעת לכל דבר, והם אלה שהחליטו על שביתת-הרעב "אסור למות", ואילו דווקא לאדם שיש לו את כל הסיבות שלא לחשוב באופן נורמלי, בדיוק לו הממשלה כן מתירה המתת חסד.
איך אפשר להבין את זה?
הטור פורסם הבוקר בעיתון 'כל ישראל' מבית 'קו עיתונות'
הצגת כל התגובות