אריה ארליך, שבועון משפחה
כיפה סרוגה מקופלת לשניים הוצאה מכיס המקטורן של ראש עיריית ירושלים, כאשר הגיע לרחוב גבעת משה בירושלים ועמד על מפתן ביתו של גאב"ד העדה החרדית, הגרי"ט וייס.
לא חלפו ימים מרובים מאז נכנס לתפקידו. על אירועים כה סוערים הוא לא חלם. את ימיו וחודשיו הראשונים בקומה השישית של כיכר ספרא הוא ניצל להכרזות חוזרות ונשנות על רצונו לספק את צרכיו של הציבור החרדי ולמגר כל התלקחות אפשרית. היו מבחנים שהוא אף עבר בהצלחה. עכשיו הגיעה עיתה של המערכה האמיתית, שנכון לעכשיו – נחל בה ברקת כישלון חרוץ ומהדהד. העניינים התלקחו לממדים בלתי צפויים, השבת חוללה בריש גלי והזעם החרדי כלפיו החל לרשום גרף עולה.
ואת כל אלו הוא ניסה למנוע כאשר הוא הניח את ידו על מזוזת ביתו של גאב"ד העדה החרדית ונשק לה, כמנהג המארחים שניאותו לפוגשו ולשמוע את אשר בפיו, מתוך תקווה שהדברים שייצאו מליבם הכאוב, יפרצו מחסומים בתודעתו של איש ההיי-טק, ירככו את ליבו ויביאו אותו לנסיגה מההחלטה לפרוץ פרצות בחומת השבת.
ערב קודם לכן, ליל שישי, חבשה כאן אישיות אחרת כיפה על ראשה. היה זה מפקד מרחב ציון תנ"צ ברונו שטיין התייצב בפתחי הבית, ולא בפעם הראשונה. מכיוון שלמחוז שהוא מפוקד אליו קיימת זיקה ברורה ובלתי נעימה בעליל להפגנות החרדיות בירושלים, ניסה המפקד למנוע את הסערות. היו מקרים שההידברות הזו הניבה תוצאות חיוביות, וגם הפעם ניסה שטיין את כוחו.
"בעירייה טוענים שאתה, במשטרה, דורשים את פתיחת החניון", הטיח הגאב"ד בפניו של תנ"צ שטיין. אלא שכאן ציפתה הפתעה מושלמת: "אני חושב שכל העניין הזה מיותר לחלוטין", הודיע שטיין לגאב"ד העדה החרדית. "אני חלוק על דעתו של הממ"ז. אין כל צורך בחניון הזה, וודאי שזה לא פיקוח נפש. מבחינתי, ההפגנות הן פיקוח נפש".
"המשטרה נושפת בעורפי"
לו ידע ניר ברקת על הדברים שנשמעו לילה קודם לכן בסלון הבית אפוף ספרי הקודש מפיו של בכיר משטרתי, ייתכן שהיה שוקל את הביקור הזה מראש.
הוא נכנס לבית והוצג בפני גאב"ד העדה החרדית וחברי הבד"צ שניצבו כאן בהרכב מלא. גאב"ד העדה החרדית פתח בדברים מדודים אך נחרצים. "יש דיבורים על חניון שאמור להיפתח השבת מתחת לבניין העירייה", פתח הגרי"ט וייס. "אתה צריך לדעת שזוהי פרצה בלתי נסלחת בחומות השבת. הדבר הזה פוגע בנו מאוד. אנחנו לא יכולים לתת לזה יד. אנחנו מבקשים ממך בכל לשון של בקשה שלא תפגעו בשבת".
כשהגאב"ד סיים לומר את דבריו הכאובים, הוסיף ראב"ד העדה החרדית, הגר"מ שטרנבוך, מספר משפטים משלו, אודות חומרת הפרצה בקדושת השבת, ואי יכולתה של העדה החרדית לעבור על כך לסדר היום. "יש בירושלים הרבה חילול שבת. אין צורך לפרוץ עוד את החומה", אמר הראב"ד בדבריו. אחד הנוכחים העיר שזו הפעם הראשונה שבה מתחולל חילול שבת מטעם העיירה ובשמה, באופן רשמי. ברקת ניסה להתווכח על הנתון הזה והציג תקדימים לחילולי שבת שעיריית ירושלים הייתה מעורבת בהם, בחושבו כי אמירות אלה ירככו את הזעם החרדי.
כאן עבר ברקת לשלב הצגת טיעוני ההגנה. הוא השמיע את משפט המחץ שלו, עליו חזר שוב ושוב: "כבוד הרבנים, אתם צריכים להבין", פתח ברקת. "זו לא החלטת העירייה. העירייה החליטה בך הכל ליישם את דרישות המשטרה באשר לצורך לספק מקומות חנייה בסופי שבוע. אני חש שזהו פתרון מוסכם שאמור להניח את דעתכם. הגענו לזה לאחר מסע ארוך של הידברות וניסיונות להתחשב באופן מקסימלי ברגשות הציבור החרדי. לעיר שלנו יש הרבה בעיות שצריך לטפל בהן. מצוקת החנייה בסופי שבוע היא רק אחת מהן.
כמו בעל-דין היושב בדין-תורה, הוסיף ראש עיריית ירושלים להשמיע לאוזניהם של הרבנים היושבים על מדין שלל של טיעונים והוכחות: "עקב בעיות בטיחות ובטחון, דרשה המשטרה שנפתח חניון באזור מרכז העיר", אמר ברקת. "אני רוצה להדגיש שלא מדבור דווקא על יהודים שיחנו בשבת. גויים רבים, ביניהם תיירים, באים לאזור העיר העתיקה וזקוקים למקומות חנייה. לאורך כל התקופה האחורנה, המשטרה לא מפסיקה להזכיר לי ולנשוף בעורפי. חשבנו תחילה על חניון קרתא, אבל נאמר לנו על ידי אחד הרבנים שיש בכך בעיה, עקב סמיכותו לחומות העיר העתיקה. הרב עימו נדברנו הסביר שזו פגיעה בכבודן של חומות העיר. בסוף, לאחר הידברות עם נציגים חרדיים, הגענו לידי הסכמה על החלופה הזאת, לא לפני שהחלטנו על ארבעה סעיפים, שימזערו את חילולי השבת לכדי מינימום".
מחלוקת משטרתית
כאן החלה סבלנותו של הגאב"ד לפקוע. הוא חש כאילו מישהו נטל אפוטרופסות על השבת. "מי החליט על הסעיפים הללו?", שאל הגרי"ט וייס. "אתה אומר שזה פיקוח נפש. איזה רב אמר לך שזהו פיקוח נפש המצדיק חילול שבת? מי אתה שתחליט מה נכנס בגדר פיקוח נפש הדוחה שבת?".
ברקת חזר על טענתו ואמר שהמשטרה היא שקבעה שאי סידור מקומות חנייה בשבת כרוכה בפיקוח-נפש. "אדרבה", אמר ברקת. "אם תביאו לי הוראה מהמשטרה שאין בזה צורך – לא אפתח אף חניון", אמר ראש העירייה וציטט קטעים מתוך מכתבו של האחראי על אגף התנועה במשטרת מחוז ירושלים, המתריע על בעיות בטיחות וביטחון המסכנות, לדעתו, את שלום הציבור, הן בשל החוסר במקומות חנייה מוסדרים והן בשל המצב הביטחוני הנפיץ בעיר העתיקה.
ורק לזה לא ציפה ברקת. הסתבר לו שבמשטרה עצמה, לא כולם תמימי דעים סביב הצורך הדחוף בפתיחת מקומות החנייה בשבתות. "ישב פה אתמול ברונו שטיין מהמשטרה, ואמר לי שלא צריך את החניונים בשבת".
"אני לא מתואם עם ברונו שטיין", ניסה ברקת להסביר. "אני מתואם עם משטרת מחוז ירושלים ועם האחראי על אגף התנועה במשטרה. אני רוצה לומר לכם בהן-צדקי, שאין לי כל עניין להיות אנטי. אני לא יושב בלילות וחושב איך לפגוע בציבור החרדי וברגשותיו. אדרבה, אני מחפש פתרונות. בשביל זה ישבתי עם הנציגים החרדיים".
אחד הנוכחים במפגש הטעון, ניסה להעלות פתרון זמני. "מכיוון שבמשטרה עצמה יש חילוקי דעות באשר לצורך החיוני בפתיחת החניון, אולי נסכם על דחיית הפתיחה בשבוע אחד. במהלך השבוע הבא נשמע את חוות דעתו של הממ"ז, ולפי זה נחליט על המשך הצעדים".
ברקת התבצר בעיקשותו. "החניון אמור היה להיפתח בשבוע שעבר", הודיע ראש העיר לדיינים. "הייתה פנייה מטעמכם, ובגללה דחיתי את הפתיחה בשבוע. עכשיו החליטה העירייה על פתיחה סופית, ואני לא רואה צורך לשנות את ההחלטה בגלל ויכוחים בתוך המשטרה".
זה היה השלב שבו התלהטה האווירה בסלון ביתו השליו של גאב"ד העדה החרדית. "אפילו שבוע אחד הוא לא רוצה לתת!", נשמעה הזדעקות מזועזעת מכיוונים שונים.
"יש לי ניסיון של חצי שנה בניהול העיר", החל ברקת להשמיע טיעון אחר, אך נקטע על ידי אחד מחברי הבד"צ שנכחו במפגש."יש לך ניסיון של חצי שנה? לתורה הקדושה יש ניסיון של אלפי שנים"..
גאב"ד העדה החרדית החל לדבר מנהמת-ליבו. הוא עבר ממחוזות ההיגיון למאמצי הרגש. אולי יתעורר איזשהו זיק יהודי בתודעתו של מר ניר. הוא החל להסביר לו על חשיבותה של השבת וקדושתה, וכאב-לב עמוק בצבץ מתוך דבריו. "השבת שומרת עלינו", אמר הגאב"ד. "אתה מדבר על סכנה? חילול השבת היא סכנה הרבה יותר גדולה לירושלים".
"אני מבין לליבכם", ניסה ברקת להדוף את מתקפת הרגשות. "אני לא עושה את זה דווקא. אני מצטער, אינני יכול לשנות החלטה. אני כפוף למשטרה".
הגרי"ט וייס ביקש מנאמן ביתו, ר´ עמרם שפירא, כי יביא לו סידור תפילה. משהובא הסידור, פתח אותו הגאב"ד בקבלת שבת.
"תראה מה כתוב פה", אמר הגאב"ד לראש העיר העקשן. "´לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה´. קיבלנו את השבת מהר סיני, בתור מתנת עולם לעם עולם. היא מקור הברכה וההצלחה. היא המגן בפני הצרות, תריס בפני מצבים של פיקוח נפש. חילולה של השבת בריש-גלי יביא את כל מה שהפוך לברכה. אני מבקש ממך שתחזור בך מהחלטתך. אנחנו לא יכולים לסבול את זה, ואני מודיע שנעמוד על כך בכל הכוח".
אבל ההחלטה נותרה אותה החלטה. הרגשות גאו, אך לא חרצו חריצים בלב הנכון. האיש עם הכיפה הסרוגה עם סימני הקפלים, בחר שלא להיכנע. החניון ייפתח ויהי מה, כי כך רוצה המשטרה. אם לא בהסכמה, אז ללא הסכמה. רק במוצאי השבת הודה ברקת שהוא לא שיער כלל איזה מחיר כבד יגבה הצעד הלא מוסכם.
מספר מילות נימוס מצידו של ראש העירייה חתמו את המפגש הטעון. הוא ביקש מהגאב"ד כי יכריז, לכל הפחות, שלא יינקטו צעדים אלימים במהלך ההפגנות, ויצא את הבית כלעומת שבא.
"בסוף הוא יתקפל"
כעת היה ברור לכול כי שבת סוערת תחלוף על ירושלים. מה שהחל בפנייה של הרב יוסף רוזנפלד מהוועדה למען השבת לעדה החרדית – הסתיים באחת מהפגנות השבת הגדולות שידעה ירושלים בשנים האחרונות.
אחר צהרי יום השבת, פרשת בהעלותך, התאספו אלפים בכיכר השבת בירושלים. בשעה 5.00 ניתן האות. הגאב"ד נעמד במרכז הכיכר, הגביה את קולו עד לקצה גבול היכולת ונשא דברים חוצבי להבות באשר לחובת העמידה על משמר השבת. כאשר כילה לשאת את דבריו, החלה צעדה המונית לכיוון כיכר ספרא. בראש התהלוכה צעד הגאב"ד, כשמימינו ומשמאלו צועדים יתר חברי הבד"צ, והאדמו"רים מ´תולדות אהרן´, ´דושינסקי´ ו´משכנות הרועים´.
כשהגיעו ההמונים לכיכר ספרא, נאם חבר הבד"צ הגר"נ פרנקל. לאחר מכן החלו ריקודי ´ישמחו במלכותך´ וצעקות ´שבת´ רמים – כשממול, עומדים פעילים אנטי-דתיים שנשאו כרזות בגנותה של ´הכפייה הדתית´.
במוצאי שבת, מאוחר בלילה, החלו המהומות לדעוך. מספר מפגינים נעצרו, פחים הוצתו במוצאי השבת על-ידי נערי שוליים וכולם ידעו שכל עוד לא ייסגר החניון, לא תדע ירושלים החרדית שבת שקטה אחת.
במהלך השבוע שיגר גאב"ד העדה החרדית שליחים למעונם של מרנן הגרי"ש אלישיב וכ"ק האדמו"ר מגור, וביקש מהם כי יירתמו למערכה. הפנייה לכ"ק האדמו"ר מגור נעשתה באמצעות הרב יוסף לוק, נציגה של חסידות גור במליאת מועצת העיר ירושלים.
הרב יצחק גולדקנופ, מזכיר ועדת הרבנים למען השבת החליט על כינוס דחוף של רבני הוועדה ועל פגישה שתיערך במקביל עם ראש עיריית ירושלים. "כבר בשבוע שעבר, עוד לפני שפרצו ההפגנות, שלחתי מכתב לראש עירייית ירושלים", מספר הרב גולדקנופ בשיחה ל´משפחה´ על חלקה של הוועדה במאבקי השבת. "גם מרן הגרי"ש אלישיב וגם מרן האדמו"ר מגור הודיעו שהם מצטרפים למערכה", אומר גולדקנופ. "אגב, רבים מחסידי גור יצאו להפגין בשבוע שעבר. מרן האדמו"ר מגור אמר לנו הודיע שאם לא יתקבל הסדר והציבור החרדי ייצא למערכה, חסידות גור תהיה חלק מהמערכה הזאת.
כיצד בדעתכם לפעול?
"ניפגש עם ראש העיר, ואני מקווה שהוא יהיה קשוב אלינו. נביא אותו לידי מחשבה שנייה. נדאג שהמשטרה תודיע שפתיחת החניון איננה כורח של פיקוח נפש".
"בסוף הוא יתקפל", אמר ל´משפחה´ אחד מאנשיו של ראש עיריית ירושלים. "גם הוא מבין שהוא נכנס לפלונטר מיותר. החניון הזה ייסגר", הצהיר הדובר. השאלה היא רק כמה מאבקים ייערכו עד ששלוות השבת תחזור להיות נסוכה על חומותיה של ירושלים.