החל משקיעת החמה מתאבל עם ישראל על חורבן בתי המקדש ומציין את יום תשעה באב, בתענית ובמנהגי אבלות, באמירת קינות ובלימוד אגדות על החורבן מאחר וחובה להפסיק מלימוד התורה כבר בערב הצום.
אתר "כיכר השבת" ליקט את מנהגי גדולי ישראל ביום אבלו של העם היהודי
מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן
דעת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן כי מה שנאמר שחובה להפסיק מהלימוד בחצות היום בערב תשעה באב, אינו מיד בחצות, אלא יסיים העניין שאוחז בו ואז יפסיק ללמוד, על-כן מסיים מרן הגראי"ל את שיעורו מעט אחרי חצות.
בליל תשעה באב מתפלל תפילת ערבית בביתו, עם אמירת הקינות ומגילת איכה. לאחר-מכן לומד ראש הישיבה את הדברים המותרים בלימוד.
תפילת שחרית מתפלל ראש הישיבה בזמן הנץ כשלאחר מכן הוא נוסע לבית הקברות אך נשאר ברכבו. בשעה 13:30 מתפלל הגראי"ל מנחה גדולה כשהוא מכובד בעליית שלישי בקריאת 'ויחל' הנאמרת בתענית, לאחר התפילה לומד הגראי"ל מסכת גיטין ואגדות החורבן.
במוצאי תשעה באב מתפלל תפילת מעריב בזמן, אך שומר את הלכות תשעה באב עד לאחר שתעבור שישית היום כמנהג בית בריסק, לאחר מכן נועל את נעליו, ומקדש הלבנה, ורק לאחר-מכן אוכל.
מרן הגר"ח קנייבסקי
בליל התענית מתפלל מרן הגר"ח קנייבסקי תפילת ערבית בבית הכנסת 'לדרמן' הסמוך לביתו, שם גם קורא את מגילת איכה ואומר את הקינות על החורבן.
בשעות הבוקר מרן הגר"ח קנייבסקי מתפלל שחרית כותיקין, לאחר סיום התפילה והקינות יוצא לבית הקברות ומעתיר בתפילה.
בהמשך היום, מאחר ואסור למרן ללמוד את הגמרות הקבועות שאותם לומד תמיד, לומד הגר"ח את כל הגמרות שמותר ללמוד בתענית.
במהלך היום, יוצא הגר"ח להשתתף בבריתות למרות חולשת הצום, אך אינו מקבל קהל.
במוצאי הצום מקפיד הגר"ח בכל השנה לומר קידוש לבנה מזמן שמותר וכך גם במוצאי תשעה באב.
הגאב"ד הגר"נ קרליץ
עד כניסת הצום ממש עולים למעונו של הגאב"ד הגר"נ קרליץ ציבור רב אשר הם או בני משפחותיהם אינם חשים בטוב, על מנת לקבל הוראה כיצד ינהגו במהלך הצום.
הגאב"ד הגר"נ קרליץ מקפיד לנקוט כדעת הב"ח שלא ללבוש שום מנעל, והולך רק עם גרביים לרגליו וזאת למרות גילו המופלג, כמו-כן לאחר תפילת שחרית מקבל קהל לזמן קצר מאוד לשאלות דחופות בענייני הצום.
הגר"נ קרליץ מתפלל את כל התפילות בבית-מדרשו בשכונת רמת אהרון שם גם אומר את הקינות.
במשך היום לומד הרב קרליץ את הגמרות המותרות בלימוד בתשעה באב וכן הלכות אבלות.
בעלזא
תפילת ערבית בבית-המדרש הגדול של החסידות בראשות כ"ק האדמו"ר מבעלזא נערכת בזמן ר"ת, את מגילת היכה קורא בקול נהי ובכי ה"בעל קורא" במשך כל ימות השנה הרב אברהם יעקב ברלינגר.
בבוקר התענית מתחילים את התפילה בשעה 8:30 כשאת הקינות קורא הגאון הרב שאול דירנפלד עד שעת חצות. בסיום אמירת הקינות, שרים כל החסידים יחד שיר עתיק שהובא על-ידי "היושבים" בבעלזא על המילים מקינות החורבן "שחה אישה לנביא ירמיהו".
את תפילת מנחה ומעריב עורכים בזמן בכדי שלא להקשות על המתענים.
בשעות הלילה המאוחרות עורך הרבי מבעלזא "לחיים טיש" בו שרים יחד כל הציבור במשך שעה ארוכה שירי גלות וצער וכן שירי כיסופין וציפייה לגאולה השלימה ולבניין בית המקדש.
ויז'ניץ
בליל תשעה באב קורא כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ את מגילת איכה יחד עם בעל הקורא. בדרך-כלל שוהים אדמו"רי בית ויז'ניץ בתקופה זו של השנה בחו"ל במעון הנופש ומתפללים במניין מצומצם שנערך בביתם.
בקרית ויז'ניץ מעורר בשעות הערב המשפיע החסידי רבי אהרון טויסיג את המתאבלים במשך שעה ארוכה על ענייני תיקון המידות וכן מרחיב בדברים הטעונים חיזוק בענייני בין אדם לחבירו.
לאחר תפילת שחרית ואמירת הקינות אומרים בויז'ניץ את הקינות המיוחדות שחוברו על-ידי גדולי ישראל זצ"ל לעילוי נשמת קדושי השואה הי"ד.
חלק מאדמו"רי בית ויז'ניץ נהגו לקיים במהלך יום התענית את מצוות כיסוי הדם לזכר מה שמובא במדרש כי כשנהרג זכריה הנביא בבית המקדש לא כיסו את דמו ואילו היו עושים זאת עונשם היה קל יותר ובנוסף הזכירו כי כיסוי הדם ממתיק את הדינים.
צאנז
בחסידות צאנז מקפידים להתחיל את תפילת ערבית בליל הצום רבע שעה לאחר זמן ר"ת. לאחר תפילת העמידה אחד מדייני הקהילה קורא את מגילת איכה כשכל הקהל יושבים על הארץ וגם כ"ק האדמו"ר מצאנז יושב על כיסא נמוך ללא ריפוד.
בבוקר לאחר תפילת שחרית האדמו"ר עצמו הוא זה שאומר את הקינות בבכיות גדולות במשך שעה ארוכה עד לאחר זמן חצות.
לאחר מכן שב הרבי לביתו שם לומד את הגמרות וההלכות המותרות באבלות ובתענית.
שעה וחצי לפני זמן ר"ת מתפלל הרבי תפילת מנחה כשעם סיום הצום מתפללים ערבית ומיד לאחריה אמירת קידוש לבנה בראשות האדמו"ר וברוב עם.
הצגת כל התגובות