שנה למהפך ביתד: כך הוכרע המאבק

מרן הגראי"ל שטיינמן והגר"ש אויערבך נפגשים (צילום: כיכר השבת)

באופן אירוני, במלאות שנה בדיוק למהפך הדרמטי בעיתון 'יתד נאמן', כלי התקשורת מסקרים את הפגנת הענק נגד גזירת הגיוס בהובלתו של הרב שמואל אויערבך.

בכוחה של העצרת שנערכה אתמול ויצאה משליטה, ללמד על עומקן של חילוקי הדעות בתפיסות השונות בין שני הפלגים הליטאיים.

פרשת יתד נאמן: כיכר השבת בסיקור מקיף:

• טלטלה ביתד: הנהלה חדשה
• המהלך הדרמטי: כך זה קרה, שלב אחר שלב
• בוקר חדש במגזר החרדי: תם עידן הפחד
• הדרמה במערכת העיתון: צעקות וקריאות שמחה
• רבי חיים קנייבסקי: הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן

בפלג הירושלמי הסר להוראותיו של הגר"ש אויערבך רואים בעצרת שהתקיימה מעמד קידוש ה' אדיר. אלימות? זה רק בשוליים, הם אומרים.

אחרים מקרב המחנה אפילו מביעים תמיכה מסויגת באלימות הקשה. "טוב שהיא התרחשה", הם אומרים, "כך הציבור יידע מה יקרה אם ינסו לגייס את הציבור החרדי בכוח".

מנגד, בזרם המרכזי של דגל התורה הנשמע להוראותיו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן רואים בתוצאות העצרת הוכחה לשיטתם. "מה עשינו בזה?", הם תוקפים, "שוב הוכח שהציבור החרדי אלים. ברור לכולם שגישתו של מרן הגראי"ל לסוגיה היא הנכונה והצודקת".

השבר הגדול בין שני הפלגים בא לידי ביטוי, כאמור, בדיוק לפני שנה. אבל כדי להבין את תולדות הסכסוך צריך לחזור אחורה, להקמת "דגל התורה" על-ידי מרן הגרא"מ שך זצ"ל ובעקבותיה הקמת "יתד נאמן".

היו אלה ימים שבהם חש הציבור הליטאי כסוג ב'. "המודיע", הביטאון החרדי, לא נתן לבני התורה ביטוי משמעותי מספיק - כך הם טענו.

וכך יצא יתד נאמן לדרך. המטרה: להשיב את הגאווה הליטאית. אחרי חילופי גברא, מונה נתי גרוסמן לעורך. לצידו פעלה וועדת הרבנים בראשות הגרב"ש דויטש והגר"י פרידמן שיחד קבעו את הקו האידאולוגי של הציבור הליטאי על פי הכוונתו של הרב שך.

מי ישפל ומי ירום

במשך למעלה מ-20 שנה הפך העיתון בראשותם לקובע סדר היום בציבור החרדי. ברצותם הם רוממו רבנים וראשי ישיבות וברצותם התעלמו מהם.

כל מי שלא התייצב עם ההשקפה, ספג אש. החל מגורמים שונים בתנועת ש"ס פוליטיים ורוחניים, דרך חלקים גדולים בציבור החסידי על אדמו"ריו וכלה בתופעות המודרניזציה במגזר ותהליכים כמו השירות הצבאי והלאומי ומה שכונה בפיהם "החרדים החדשים".

הם ראו במסורת ההשקפה אותה הם מנחילים ציווי רוחני לשמר ולהגן על עולם התורה והישיבות מכל משמר, תוך חרדה עצומה לקיומו והרצון לשמרו בדיוק במתכונת הנוכחית.

לאחר הסתלקותו לגנזי מרומים של מרן הרב שך זצ"ל והעברת שרביט ההנהגה למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, המשיכו בעיתון לשמר את אותה הדרך כאשר הרב אלישיב ממשיך להורות על אותו קו אידאולוגי שמרני.

לטענת המתנגדים, דעותיהם של ראשי ישיבות ורבנים אחרים הוצנעו ואף הושמטו לחלוטין מכתבות העיתון כאשר הזרם ששלט דחק בבוטות כל דעה השונה משלו.

בין הנפגעים: ביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שלעתים הביע תפיסות שונות מכפי שהוצגו בעיתון ולכן לא זכה לאזכור.

לפני שנה בדיוק, מעט לפני הסתלקותו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ותחילת הנהגתו הציבורית של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, הבינו אנשי ביתו כי ללא שינוי משמעותי בהנהגת העיתון יקשה עליהם להוציא דברים מהכוח אל הפועל.

העורך, נתי גרוסמן הפך לסדין אדום בעיניהם. כך הם קמו ועשו מעשה.

במהלך משפטי מבריק העבירו את הנהלת העמותה והחברה לבעלות חדשה, כאשר הם מעמידים בראשה את הנגיד שמעון גליק ממקורביו של הגראי"ל.

המהלך הכה בהלם את גרוסמן ואנשיו שמיהרו להשיב מלחמה משפטית וציבורית, מחשש שעוגן הכוח המרכזי בציבור הליטאי ואולי אף החרדי כולו נשמט מידיהם.

באישון ליל ניטש מאבק בין ההנהלה החדשה להנהלה הישנה: האם יתפרסם בעיתון מכתבו של מרן הגר"ח קנייבסקי הקובע כי הנהגת הדור נתונה לגראי"ל שטיינמן, או שמא מכתבו של הגר"ש אויערבך הקובע בשם הרב אלישיב כי אין לבצע כל שינוי ממורשת הרב שך. ידם של אנשי הרב שטיינמן היה על העליונה, ומאז הכל היסטוריה.

מכתב דרמטי וקרב לילי

אלא שאנשי הפלג הירושלמי החליטו שלא לשבת בחיבוק ידיים, והחליטו להקים את "הפלס". בדיוק כמו היום ההוא לפני עשרות שנים, שבו נפלה ההחלטה להקים את "יתד נאמן". מקימי "הפלס" רואים בו היסטוריה חדשה שקמה ומתהווה לנגד עיניהם בכל יום מחדש.

בזמן ש"הפלס" תופס את מקומו לצד העיתונים הוותיקים, המשיך הרב שטיינמן לבסס את מנהיגותו גם במישור הפוליטי והודיע כי מי שהיה נציג מטעם תנועת דגל התורה במקום השלישי - מנחם כרמל איש אמונם של הרב אלישיב והרב אויערבך - יודח ממקומו ומחליפו יהיה יעקב אשר נאמן ביתו של ראש הישיבה.

בפלג הירושלמי איימו בהרצת מפלגה חדשה מול דגל התורה במסגרת הבחירות הארציות, אולם גנזו את הרעיון, אולי כדי שלא להעמיק את הקרע בציבור הליטאי ומדרכי שלום.

ההיסטוריה תשפוט

שנה אחרי הלילה הדרמטי ההוא, בביתו של הרב שטיינמן כי הקרב על דעת הקהל החרדית-ליטאית הוכרע. לטענתם, העסקונה הליטאית רואה במרן הגראי"ל שטיינמן את מנהיגם המובהק. "הפלס", כך נראה, עדיין לא משמעותי מספיק כדי לאיים על ההגמוניה של "יתד נאמן".

ולמרות הכל, אלה ימים קריטיים לפלג הבני-ברקי. שאלת המירוץ לרבנות הראשית וסוגיית היחסים מול ש"ס ומנהיגה הפוליטי אריה דרעי, כמו גם היחסים הפוליטיים מול אגודת ישראל וחסידות גור כשברקע שוב עולים קולות בציבור הליטאי הקוראים למפלגת נצח להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות, עלולים לערער את מה שהושג בשנה האחרונה.

זהו פרק נוסף בדברי הימים של הציבור הליטאי בארץ ישראל.