הדברים הבאים, מתייחסים לתוצאות הבחירות ולתוצאות סקר "כיכר השבת".
את דברו של ציבור הבוחרים הישראלי, ניתן להגדיר כך: סומכים על נתניהו בתחום הביטחוני, אך מבקשים לעצב מחדש את זהותו של הישראלי באמצעות לפיד ותנועתו.
המאבק האמיתי נפתח כעת, בתנופה ובבת אחת - מדינה יהודית או דמוקרטית. לפיד הוא התגלמות הישראלי החדש, העדכני והעכשווי. זה המאמץ את ערכי תרבות המערב: הומניזם, ליברליזם ופמיניזם. זו אינה תופעה אידיאולוגית, שהרי האידיאולוגיה כבר מתה.
לא שמעתי ולו דיון אידיאולוגי אחד ראוי לשמו במסגרת קמפיין הבחירות. מדובר בפשטות על ביטוי של שחרור ממחויבויות. כל מחויבות. אך בכך נפתחת מלחמת תרבות, כי ערכים אלו עומדים בתכלית הניגוד לעולמה של היהדות – היהדות בכלל, וזו החרדית בפרט. שדה המערכה הוגדר מחדש.
קראו גם:
•דב ליפמן, הח"כ החרדי החדש בכנסת
עם הסחף הזה של הציבור הישראלי, המדינה עלולה להיות הרבה פחות יהודית והרבה יותר דמוקרטית. מתגבשים כאן שני עמים על אדמה אחת – מדינת תל אביב ומדינת ירושלים. הבעיה העיקרית בסחף זה, אינה נעוצה בחקיקה דתית או אנטי דתית כזו או אחרת, אלא באווירה התרבותית אותה משרים ערכים חיצונים אלו. כפי שהוכח במרבית התחומים שנסקרו בסקר "כיכר השבת", האווירה הזו כבר חדרה, לצערנו, לא במעט, אל תוככי החרדיות, וגם משפיעה.
לא קל לעמוד בפני ניסיון זה של דורנו, הניסיון הקשה ביותר מאז עידן החומרנות. בפרט בהתחשב בהתפתחות התקשורתית החובקת כל, הנגישות לכל מידע והרחוב המוחצן.
מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל התבטא פעם, שהאוויר שאנו נושמים היום, הוא אוויר אחר. זה היה לפני שנים. הרב לא התכוון לאוויר פסגות, אלא לשקיעה. בכך קבע את הירידה ואת הקושי. את ההתדרדרות של אתמול, וזו החמורה יותר של העתיד.
זו הסיבה לנטל ולאחריות המוגברים המוטלים על הישיבות ועל בני הישיבות בעידן לא פשוט זה, כי הם הדי.אן.איי של העם, ותמצית הווייתו. הם הערובה להמשך קיומה של האומה היהודית כולה.
רק חוסנן של הישיבות, ההתחזקות הברורה והתקיפה בצדקת הדרך והאמונה כי חזונם של גדולי הדור גובר על כל רוחות מנשבות שבעולם, המאיימות בטלטול עץ החיים - רק הם יהיו מגן וצינה מפני הסחף.
כי מאבק זה שנפתח כעת, ועתיד להתעצם בשנים הקרובות, משתרע על כל המרחב הרוחני, ומעמידו על שתי עמדות קוטביות, שונות בתכלית, במערכה העכשווית הקשה ביותר על דמותו של העם היהודי – החרדיות או הישראליות.
הצגת כל התגובות