שופטי בית המשפט העליון התכנסו היום (שלישי) לדיון אחרון בעתירה שהוגשה על-ידי מספר עמותות וארגונים חילוניים נגד קצבאות הבטחת הכנסה הניתנות לאברכים נזקקים.
בדיון המכריע ישבו נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל.
בעתירה שהגישו גופים רפורמיים, התאחדות הסטודנטים, חדו"ש, ישראל חופשית ואחרים, הם מבקשים לבטל את ההסדר שמאפשר המשך תשלום הקצבה לאברכים.
לפי ההסדר החדש, אברכים ימשיכו לקבל את הקצבה, אך בשנה החמישית היא תופחת ל-75 אחוז, כשלאחריה יופסק תשלום הקצבאות. ההגבלות החדשות לא חלים על אברכים מעל גיל 29, שמהווים כ-80 אחוז ממקבלי הבטחת ההנכסה.
ההסדר החדש התקבל לאחר שבג"ץ פסק כי מתן הבטחת הכנסה לאברכים אינו שוויוני מאחר וסטודנטים לא זכאים לקבלו. שופטי בג"ץ כבר מתחו ביקורת בעבר על ההסדר החדש, והיום יתכנסו לדיון אחרון, בו ישמעו את תשובת המדינה באשר להסדר החדש.
ב'הארץ' דווח כי בתשובתה, מסבירה המדינה כי ההחלטה להמשיך את מתן הקצבה לאברכים נועדה כדי "לצמצם את הפער בין האוכלוסייה החרדית לשאר פלחי החברה הישראלית".
לטענת המדינה, ההחלטה מהווה "מנוף לשינוי חברתי-תרבותי המכוון להגביר את השתלבות האברכים הנזקקים בשוק העבודה". כאשר, לפי הנתונים, כיום מקבלים את הקצבה 10,039 אברכים, לעומת למעלה מ-11 אלף אברכים לפני שנתיים.
השופטת מרים נאור מתחה ביקורת על הדברים ושאלה: "איך העובדה שנותנים לאדם כסף מקרבת את השתלבותו בשוק העבודה? ההיגיון אומר שאם לא תתן לו כסף, הוא יהיה חייב לעבוד".
המדינה סבורה כי יש להמתין מספר שנים כדי לבדוק את השפעת ההסדר החדש, מאחר ולטענתה, "טרם הספיקה ההחלטה על תכליותיה להכות שורש וגלים".
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, המייצגת את העותרים, אמרה בדיון כי המשך תשלום הקצבאות על-ידי המדינה, "עוקפת את פסק הדין של בית המשפט הנכבד הזה ועושה אותו פלסתר".
השופטים שקלו להעביר את התיק לדיון בהרכב מורחב, ונציגת המדינה עו"ד חני אופק, אמרה כי יש לאחד את התיק על הקצבאות עם העתירות העומדות נגד הפטור לחרדים משירות צבאי לאור ביטולו של חוק טל, משום שלטענתה מדובר ב"תהליכים דומים" של השתלבות חרדים במשק. העותרים הביעו את התנגדותם לאיחוד העתירות.
בסיום הדיון, הורו השופטים למדינה להשיב בתוך שבוע על מספר סוגיות, טרם תיתנן ההחלטה בעתירה.
הצגת כל התגובות