פרק שני: היחס היהודי להיסטוריה
בפרק השני של הפודקאסט 'ימים ראשונים' מבית 'כיכר השבת' נמשיך ונעסוק בשאלת היחס היהודי להיסטוריה. נארח את פרופ' מעוז כהנא, היסטוריון של העת החדשה ומחבר הספר "מהנודע ביהודה לחתם סופר: הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן".
פתחנו בסיפור המכונן אותו סיפר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל על רבו, הרב יחזקאל אברמסקי זצוק"ל. (פניני רבינו יחזקאל):
"הרבה פעמים אחרי קריאת המגילה בפורים, הי' רבנו זצוק"ל [הרב אברמסקי] מרמז בידו שרוצה לומר משהו, והי' הציבור הקדוש מתאסף סביבו ועומדים צפופים באוזן קשבת, והי' אז רבנו זצוק"ל אומר: אמרו נא לי מה הוא פירוש הפסוק שבסוף מגילת אסתר שקראנו זה עתה: "וכל מעשה תקפו וגו' הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס", מה הוא המראה המקום הזה שמציינים להשומע לעיין בדברי הימים למלכי מדי ופרס?
"ומבטיח אני לכם שעוד לא הי' אדם אחד בעולם שילך לעיין שם בעקבות המראה מקום הזה... ואומר לכם: הכוונה בפסוק היא כך: אחרי שקראנו את כל המגילה - יכול לעלות על דעתו של מישהו שקראנו עכשיו היסטורי', סיפור היסטורי ("געשיכטע"), ועל זה אומר הפסוק: וכל מעשה תקפו וגו' – אם חפץ אתה בהיסטורי', בסיפור היסטורי – הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס, לך לך לשם, ושם תוכל למצוא "געשיכטע" (היסטורי'), אבל אנחנו לא היסטורי' קראנו עכשיו (זו כתובה היא "על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס"), אלא מה קראנו? – אסתר ברוח הקדש נאמרה!... והי' רבנו זצוק"ל משתבח מאד בביאורו הנפלא הזה".
כפי שהרב שולזינגר מציין בספרו, מקורו של הרעיון רמוז ברש"י האחרון לספר דברי הימים, כך נוכל למצוא גם בספר יערות דבש, גם שם ביחס למגילת אסתר: "שמעו נא נבוני עם וחכמים, אל נא תהי קריאת המגילה בעיניכם כדורש ספר זכרונות וספר קורות אבותינו בכל התלאות אשר מצאתם, וכי בשביל זה היתה אזהרה לקרותה פעמיים, אמנם רב התועלת אשר נמשך ממנו, מלבד סודות רבים שיש בו, וגם יש ללמוד ממנה דברים רבים למוסר והנהגת האדם אשר יעשה וחי בהם".
ובדרך אחרת מקובל גם בשם החידושי הרי"ם: כאשר היה המאורע עם ושתי, ובא איש לבית המדרש וסיפר חדשות מבית המלכות, בודאי אמרו לו "אל תבלבל לנו את הראש עם שטויות והבלים", ואח"כ כשנעשה הנס ראו איך כל המאורעות נשתלבו יחד.
כל אלו מלמדים אותנו שיש דרך ומסורת כיצד להתבונן על מאורעות היסטוריים, דרך שאולי מקדימה את זמנה, בחשדנות ומתוך ההבנה שטמון בהם מסר עבורנו, אין אלו סיפורים בעלמא. לפעמים גם לא ניתן להבין אותם בזמן אמת, רק ברטרופרספקטיבה ומתוך דברי רבותינו. נראה כי הסכמה רחבה שאין "עובדות כלשעצמן".
פרופ' כהנא מוסיף כי תמיד עלינו לקבל את האמת "ממי שאמרה", זה תמיד חלק מהסיפור. גם הביקורת של יוסף חיים ירושלמי נוגעת בנקודה זו כשהוא טוען כי "הגישה החילונית החדשה לעבר, מפחיתה את המונומנטלי להיסטורי בלבד. התוצאה היא היפוך תפישתי: אין עוד ההיסטוריה צריכה להיות ישימה לצרכיה של היהדות, אלא היהדות חייבת להוכיח את תקפותה בשביל ההיסטוריה".
ירושלמי מלין על כך שיש המון מחקר על השואה, יותר מאשר כל תקופה אחרת בהיסטוריה של עם ישראל, אבל היא לא עוסקת בשאלות האמיתיות שעולות אצלנו. מהסיבה הפשוטה שההיסטוריה ומחקר העובדות ההיסטוריות לא יכול לענות על השאלות הללו, אנו אפילו מנצלים את העובדות כדי לברוח מהשאלות שדורשות מאיתנו ללמוד משהו עמוק יותר.
האמירה הזו של ירושלמי עדיין שרירה וקיימת למרות שמאז שהוא כתב אותה מחקר השואה הרחיב והעמיק הרבה יותר. ירושלמי משתמש בשואה כדי לומר משהו אודות המתודה ההיסטורית בכלל, על גבולותיה והיכולת שלה לומר לנו משהו משמעותי.
רבי נחמן מברסלב בסיפור הידוע על החכם והתם, מבקר את החכם שיודע כל כך הרבה אבל לא מסוגל לעשות עם הידע הזה מאומה. בסיפור אחר של רבי נחמן שמהווה כעין המשך של הסיפור הזה, במובן מה, מסופר על שני בני המלך, אחד חכם ואחד תם, התם מונה להיות ממונה על האוצרות והחכם התבקש לחפש מדינות חדשות כדי להשיג אוצרות נוספים. הנמשל לענין שלנו הוא שהחכם אמנם עלול לטבוע בעובדות ולא להחכים מהם כלל, אבל אם הוא נוהג בחכמה, הוא יכול להשיג מהן ארצות חדשות ואוצרות נוספים.
צ'רצ'יל אמר שההיסטוריה תשפוט אותו לטובה, משום שהוא הולך לכתוב אותה... כפראפראזה והמשך למשפט הידוע שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים, לכן גורלם של המנוצחים בדרך כלל מעניין אותם פחות והם לא זוכים לאותו פירוש. פרופ' כהנא מדגיש שיש לנו פעמים רבות את היכולת לשמוע בהקשבה עדינה וזהירה ומתוך הידע הקיים גם את קולם של המנוצחים השותקים, למרות הניסיון למחוק אותם. ההיסטוריה היא תולדותיו של מה שחשוב, אבל בעיני כל אחד חשוב משהו אחר.
(באדיבות אוצר החכמה. מתוך ספר פניני רבינו יחזקאל)
• הדיאלוג שלנו עם המאזינים, ימשיך ויתבצע באמצעות מערכת התגובות באתר, או על ידי כתיבה לתיבת המייל שלנו: p8641169@gmail.com . תוכלו גם להשאיר הודעות בתא הקולי בטלפון מספר 08-8641169. אם יש לכן או לכם הצעות והערות, נשמח לשמוע.