אבל כבד בארה"ב: האדמו"ר מקאסוב זצוק"ל

האדמו"ר מקאסוב זצ"ל (צילום: בחצרות הקודש)

אבל כבד: מארה"ב הגיעה הבשורה הקשה על הסתלקותו של האי צדיק וקדוש האדמו"ר מקאסוב זצוק"ל, אשר השיב נשמתו הטהורה לבוראה בעצם יום השבת, אחר שהזדכך ביסורים קשים ומרים, כאשר רבבות מישראל, מכל החצרות והמגזרים, ובפרט בארה"ב העתירו עבור רפואתו השלימה, בזעקה לפני בורא כל יצור, למען יחוס על עם עני ואביון, ויותיר לפליטה את אחד מגדולי הצדיקים אשר עבד את קונו בסילודין כל ימיו מתוך מסירות נפש ממש.

האדמו"ר זצ"ל נולד בארה"ב לאביו הרה"צ רבי אברהם יהושע העשיל הגר, האדמו"ר מקאסוב – זלישטישיק, ביום כ"ו טבת תשי"ח.

משפחתו התייחסה לגזע הקודש לבית קאסוב ועוד אדמו"רים ורבנים למעלה בקודש באילן שלשלת היוחסין המפארת את חצרות החסידים.

בילדותו למד במוסדות של חסידי ויז'ניץ בארה"ב, ובבחרותו למד תחילה בישיבת לייקווד, ואחר עלה לארץ, תחילה למד בישיבת פוניבז', ובהמשך בישיבת 'חכמי לובלין' בנשיאות הגאון האדיר רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל.

בבחרותו כבר ראו עליו את עבודתו הטמירה במסירות נפש עילאי, וראש ישיבתו בחר בו כחתן עבור נכדתו הרבנית מרת שרה רעכיל תליט"א, בת בנו הגה"צ רבי חיים מאיר וואזנר זצ"ל.

בעת לימודו בארה"ק התקשר בקשר אמיץ בל יתואר אל מורו ורבו מובהק האדמו"ר הרה"ק בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זי"ע, והיה מסתופף בצילו תמידין כסדרן, בשבתות ובימים טובים, וכמים פנים לפנים, זכה לקירבה יתירה ונעלה מהאדמו"ר, דבר שהיה שמור ליחודי עם סגולה.

לימים, כאשר יצא לאור הספר 'בדחילו וברחימו' על דרכיו והנהגתו הרוממה של האדמו"ר ה'ישועות משה', היה זה האדמו"ר מקאסוב שנבחר לכתוב את ההקדמה לספר, ואכן ההקדמה שנכתבה ע"פ כמה דפים הביעו את רגשי לבבו על השנים הטובות שזכה לחסות בצילו הקדוש ועבודתו הטמירה שהותיר לו לנחלה אחריו.

תקופה קצרה אחר נישואיו חזר לארה"ב לשהות סמוך לחצרו של אביו זצ"ל, בתקופה הנ"ל המשיך להסתופף בצילם של גדולי האדמורי"ם בארה"ב, האדמורי"ם מוויזשניץ מאנסי, סקולען, באבוב, אמשינוב, ועוד.

לצד זה שימש כדיין ומורה צדקה בק"ק 'תורת חיים' דחסידי וויזשניץ מאנסי בבורו פארק, וכר"מ בישיבת 'ערוגת הבושם' בווילאמסבורג.

בשנת תש"ס עם הסתלקותו של אביו זצ"ל הוכתר ע"י כלל החסידים כאדמו"ר מורם ורבם, בעת זו פיתח את חצרו בשכונת בורו פארק, כאשר רבים החלו לנהור אחריו ונודע כאחד מגדולי צדיקי קמאי העובד את קונו בסילודין ובמסירות עילאי. הנהגתו הרוממה כבשה לבבות החסידים, אופי הנהגתו היה שילוב של משפיע חסידי והיה ידוע בדרשותיו הנלהבות, ומצד שני רבים נכנסו אליו לעצה ולברכה והתייעצו עמו בתחום החינוך הרפואה ועוד, כן היה ידוע כמטפל מיוחד בענייני נוער נושר, אשר זכו לדלת פתוחה אצלו תמיד.

מתוקף תפקידו כיהן כנשיא של מוסדות רבים, ביניהם: תלמוד תורה "מבקשי השם" בבורו פארק, בית הספר "בנות חיה" בבורו פארק, ישיבת חשקת התורה לייקווד, "בית חינוך לבנות - לייקבוד", ו"חסד של אמת".

בימי הקיץ, שלהי דקייטא, כאשר רוב רובם של היהודים המתגוררים בארה"ב שהו על ההרים, בהרי הקאנטרי, היה נוהג לשהות בארה"ק, ובתקופה זו היה שוהה שעות ארוכות מידי יום ביומו שעות רבות על יד שריד בית מקדשנו ה'כותל המערבי', לשם היה מגיע בחצות הלילה, ונשאר עד אור הבוקר, בגפו ללא גבאים ומשמשים כלל וכלל, והיה עובד את השי"ת בדבקות עליונה בגפו.

לפני מספר שנים הנהיג את העליה ל'משכן שילה', בשילה הקדומה, שם ערך טקס תפילה עם חסידיו ומעריציו, וישועות גדולות פעל שם למצפים לישועה.

הליכותיו בקודש היו למעלה מהשגת בר אנוש, היה מופשט מכל הבלי העולם הזה ממש, דמותו הטמירה יחקק היטב לכל תושבי בורו פארק, שם זרח אורו הבהיר, ולכל תושבי ארה"ב שהיו זוכים להנות מאורו הזך והבהיר.

האדמו"ר היה נצפה בשעות הלילה המאוחרות עושה דרכו לבד אל עבר מקווה הטהרה ד'סאטמאר, בבורו פארק, שם טבל עלה ונסתפג, והחל את עבודתו למהלך היממה הקרובה, לא אחת היה מתבלבל בדרכיו במשך שעות ארוכות עקב מחשבותיו שהיו משוטטות בכל מכמני התורה כל העת.

בחייו יצא לאור עולם, ספרים מדברי תורתו שהנחיל לדורות: ספה"ק 'שבת מלכא קדישא', שני כרכים, על ענייני שבת במשנת החסידות. ספה"ק 'מעיינא דמלכא', מאמרים ביסודות החסידות וכן ספה"ק 'עבדא דמלכא', ענייני תפילה על פי החסידות.

כן היה יוצא לאור מידי שבוע קונטרס "מילי דמלכא" - דברי תורתו לפי סדר פרשיות השבוע שנאמרו בשבתות קודמות ובשנים שעברו.

לפני כשנתיים החל לבנות ברוב פאר והדר בנין בית מדרשו הגדול בלב בורו פארק, לאחר שביהמ"ד הנוכחי היה צר מלהכיל את כלל החסידים והמעריצים שהיו מגיעים מכל קצווי תבל לחסות בצילו, ולצורך כך אף הוצרכו לשכור את אחד האולמות הגדולים בב"פ בימי הרת עולם, ראש השנה, ויום כיפור. בניית בית המדרש בעיצומה והעסקנים הנמרצים תכננו את מעמד ה'חנוכת הבית' כבר בשנה הקרובה.

עם היוודע דבר מחלתו בקרב חסידיו, הירבו בתפילה ובתחנונים לפני בורא כל יצור למען יחוס על עם עני ואביון, ולראשונה ראו את כל הערצה שהיה להאדמו"ר בכל חצרות הקודש, כאשר כולם ממש הכריזו על יום תפילה בער"ח סיון האחרון, עבור רפואתו השלימה של האיש שהאיר לארץ ולדרים עליה בזכותו הגדולה.

בתקופה האחרונה ו'נר אלוקים טרם יכבה' אושפז פעמים מספר בבתי החולים השונים, בגרמניה, ובארה"ב, גדולי הרופאים נלחמו על חייו, לעת זו ראו בחוש את גבורתו הטמירה כאשר המשיך עבודתו הקדושה ביתר שאת ועוז מתוך חולשה כללית למעלה מהשגת בר אנוש ממש.

גדולי האדמו"רים והרבנים שרצו לחלות פני קודשו לעת זו לא יכלו להגיע ליד מיטתו עקב חולשתו הרבה, אמנם האדמו"ר המשיך בסדר יומו כרגיל לתדהמת הרופאים.

בערב חג השבועות האחרון שוחרר מבית החולים לימים אחדים, וערך את היו"ט והשבת שלאחריה במעונו בקרב בני משפחתו, במהלך השבועות האחרונים אושפז שוב מספר פעמים בבית החולים במצב קשה, וכאמור, במהלך השבת השיב נשמתו הטהורה לבוראה לקול זעקת שבר של כל בני משפחתו ורבים מחסידיו ששהו על יד מיטתו בעלות ארון הקודש בסערה השמיימה.

נצחו אראלים את המצוקים, ונשבה ארון הקודש.

הותיר אחריו לברכה זרע ברך ה', בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, בניו הרבנים הגאונים הצדיקים: רבי יעקב שמשון, רבי מנחם מנדל דוד, (חתן האדמו"ר מסערט ויז'ניץ), רבי משה, רבי אהרן, רבי ברוך, רבי יהושע העשיל, ומרדכי. חתניו הרבנים הגאונים: רבי משה אליקים אונגר, רבי ישכר רובין, רבי שלום מאסקאוויטש, רבי יואל מילר.

מסע ההלוויה תצא ביום ראשון בשעה 10:45 לפנה"צ מבית מדרשו בבורו פארק, ברחוב 1353 ובשעה 12:45 מביהמ"ד הגדול בשיכון ויז'ניץ מאנסי אל עבר בית החיים במאנסי.

רבבות בני ישראל ועל צבאם אדמורי"ם ורבנים ראשי ישיבות ודיינים צפויים להשתתף במסע ההלווייה ההמוני.