בדף היומי, מסכת סנהדרין דף צ’, המשנה אומרת: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".
בפרדס יוסף (פרשת יתרו) מבואר טעם הסמיכות בין פתיחת מסכת אבות – "משה קיבל תורה מסיני" – לבין מאמר המשנה במסכת סנהדרין.
הוא מביא את דברי הרבי ר' העשיל, שביאר את מאמר חז"ל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא". לכאורה, אם אין שכר בעולם הזה, מדוע אין בכך משום "בל תלין פעולת שכיר", שהרי התורה מצווה לשלם לפועל בזמן?
היישוב לכך מבוסס על שולחן ערוך (חושן משפט סימן של"ט ס"ז), הקובע כי אם אדם שכר פועל באמצעות שליח, אין עליו חיוב "בל תלין". כך גם במתן התורה – היא ניתנה לישראל דרך משה רבנו, שהוא כשליחו של הקב"ה, ולכן אין הקב"ה מחויב לשלם את שכר המצוות בעולם הזה.
על פי זה ניתן להבין גם את דברי המדרש: "כל מה שישראל נהנים בעולם הזה הוא רק בזכות אמונה". אם כך, מדוע דווקא על אמונה יש שכר גם בעולם הזה?
ההסבר לכך נמצא במסכת מכות (כד, א), שם נאמר: "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה נאמרו" – כלומר, שני הדברות הראשונים נאמרו ישירות מפי הקב"ה, ולא דרך שליח. ממילא, על מצוות אלו חלה חובת "בל תלין", ולכן השכר עליהן ניתן כבר בעולם הזה.
כעת ניתן להבין את דברי המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" – שכר המצוות ניתן בעיקר בעולם הבא, ולכן עולה השאלה: מדוע אין בכך "בל תלין"? על כך משיבה מסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני" – התורה נמסרה דרך שליח, ולכן השכר אינו מחויב להינתן מיד.
באותו אופן ניתן לבאר את דברי בעל הטורים על הפסוק "ראה אנכי" (דברים יא, כו) – הוא מפרש שהמילה "אנכי" רומזת לעשרת הדברות, שפתחו בדיבור "אנכי ה' אלוקיך". כעת הדבר מובן: דווקא משום שהדיבר "אנכי" נאמר ישירות על ידי הקב"ה, יש עליו שכר גם בעולם הזה.