דף נ
*הטומאות שנזיר מגלח וסותר.
א. הטומאות במשנתינו שהנזיר מגלח עליהן ומזה בשלישי ושביעי וסותר את הקודמין 1. כזית מן המת. 2. מת, ואתי להו''א שאין עליו כזית בשר ודחי והרי על אבר ממנו מגלח, ולמסקנא אתי לנפל שלא נתקשרו איבריו בגידין או לרוב בנין או רוב מנין שאין בהם רובע הקב עצמות. 3. כזית נצל וזהו בשר המת שקרש ומוהל שהרתיח בסתמא, ואמרינן אין נצל לבהמה למ''ד שאין בו טומאה חמורה אם לא ראוי לגר, ובעי למ''ד דסגי לכלב וליכא ראיה מהמחהו בחמה טהור כיון שאחרי שהסריח הוי כעפר, וכן בעי האם יש ניצוק לאוכלין דסמיכי אך לית בהו רירי. 4. מלא תרווד רקב, ושיעורו לחזקיה מלא פיסת היד ולרבי יוחנן מלא חפניו ולר''מ מקשרי אצבעותיו ולמעלה. 5. שדרה וגולגולת. 6. אבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהם בשר כראוי. 7. מייתי דפליגי האם השיעור רובע עצמות ורביעית דם או בתרוייהו מחצה, ולהלכה אמרו מפי השמועה חצי קב עצמות וחצי לוג דם ובאלו איכא מגע משא ואהל, ועצמות איירי באקמוחי דאל''כ מטמא בכשעורה ולית בה טומאת אהל.
שאלות לחזרה ושינון
א. הטומאות שבה בנזיר מגלח וסותר (7)