דף כט
*הפקיעה בקדושת דמים וגוף.
א. הפקיעה והפדיון בקדושת דמים וקדושת הגוף 1. האומר נטיעות אלו קרבן אם אינן נקצצות היום קדושות ויש להם פדיון, וקמ''ל דחל אף שיש רוח סערה וסבר שלא ינצלו. 2. האומר נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו אין להם פדיון ואם פדאן הוא חוזרות וקדושות ואם פדאום אחרים אינם חוזרות וקדושות, והנותן לאשה שתי פרוטות באחת מקדשה ובאחד אומר התקדשי לאחר שאגרשך אינה מקודשת דאשה הויא כפדאוה אחרים. 3. אם נקצצו לבר פדא צריכים לפדותן ולעולא א''צ, ולא אמרינן קדושה שבהן להיכן הלכה דהוי קדושת דמים ופקעה בכדי משא''כ קדושת הגוף כגון קידושין. 4. אדם יכול לומר שור זה עולה כל שלושים יום ואח''כ יהא שלמים, משום דאיירי לדמים אבל קדושת הגוף לא פקעה בכדי. 5. בסיפא מעכשיו שלמים ואח''כ עולה להו''א איירי בקדושת הגוף לבר פדא, ודחינן דה''נ איירי בקדושת דמים ואינו מקדושה חמורה לקדושה קלה, אלא אתי למימר שיכול לומר שיהיה עולה לאחר שלושים יום בלא לומר שיהא מעכשיו שלמים ויחול כמו באשה דמקודשת אפילו שנתעכלו המעות, ואפילו למ''ד שאשה חוזרת מיהו הכא אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.
שאלות לחזרה ושינון
דף כט
א. הפקיעה והפדיון בקדושת דמים וקדושת הגוף (5)
ר"ן
דף כט ר"ן
א. לפשוט איבעית ר''א במקדש לאחר שיגרשנה: 1. מפדאן הוא א''א, כיון דאשה לא מקדשת עצמה לאיש. 2. מפדאום אחרים א''א, דלא דמיא ממש כיון שמכנסת עצמה לרשותו במעט. 3. שדה שאני מוכר לכשאקחנה תקדוש, לרשב''א שמעינן מהא דמקודשת, ולר''ן קידושין שניים א''א לו לעשותם עכשיו משא''כ הקדש דבידו כעת.