דף י
*דעת לוי. *איסור החולצה והברייתא.
א. דעת לוי בעריות דמשנתינו 1. לוי גריס ט"ז עריות ומוסיף אמו אנוסת אביו ואם עבר ונשאה אוסרת צרתה, ולרבי דאי לא אמרינן. 2. במקרה שאדם אנס את כלתו והוליד בן יוצא שאם נופלת ליבום לפני בנה ופוטרת צרתה, ולרבי איירי באחות דהיתירא. 3. ללוי אין להוסיף ג''כ החולץ ליבימתו וחזר וקדשה, לר''ל לפי שאינה בצרת צרה, ולרבי יוחנן דקסבר שחייבי לאוין הוו בני חליצה ויבום.
ב. לריש לקיש הצרה לחולץ והאחין לחלוצה בכרת דרק איהו קאי בלא יבנה, ולרבי יוחנן איכא רק עשה וליכא כרת כיון כלל דהחולץ שליח האחין והחלוצה שליחת הצרה. ומייתי הברייתא שחלוצה שנתקדשה לחולץ צריכה חליצה ובנתקדשה לאחד מהאחין אינו כלום 1. סיפא כר''ע דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין, ונדחה דא"כ לימא דברי ר"ע. 2. לר''ל כולה כר''ש ובעיא חליצה מאחים שיולדו אבל אם קידשה אחד מהקיימים פטורה. 3. לרבי יוחנן כולה כרבנן, צריכה חליצה מהאחים הקיימים, ואם קדשה אחד מהנולדים אינו כלום.
שאלות לחזרה ושינון
א. דעת לוי בעריות במשנתינו (3)
ב. המח' באיסור החלוצה וביאור הברייתא (3)