דף יח
*צפרנים בחוה"מ ואבל. *כתיבה בחוה"מ.
א. נטילת צפרנים בחוה''מ ובאבל 1. בתרוייהו רבי יהודה אוסר ורבי יוסי מתיר, והלכתא בחוה''מ כרבי יוסי ובאבל פליגי אמוראי ולמסקנא פסקינן כרבי יוסי משום דהלכה כדברי המיקל באבל ושרי אפילו בשל הרגלים ובכלי. 2. פנחס אחיו של שמואל התאבל ושמואל ראה שגידל את צפרניו ושאלו מדוע אינו נוטלן וא''ל וכי היית מזלזל כך אילו אתה היית אבל והויא כשגגה שיוצָא מלפני השליט ושמואל התאבל וכאשר אחיו נכנס זרק בפניו את צפרניו וא''ל ברית כרותה לשפתיים כדאשכחן גבי עקידת יצחק שלבסוף שבו. 3. רבי יוחנן נטל את צפרניו בביהמ''ד בחוה''מ בשיניו וזרקם, ש''מ: מותר ליטול צפרנים בחוה''מ, ואין בהם משום מיאוס, ומותר לזרקן במקום שלא מצויים נשים שעלולות להפיל ואף אם יתגלגל לחוץ לא מזיק כיון שנשתנה מקומם. 4. זוג בא מחמתן לפני רבי ובקשו ממנו צפרנים והתיר להם וכן שפה, ואמר אביטול ספרא משמיה דרב שפה מזוית לזוית כל המעכבת, וכן אמר פרעה שהיה בימי משה היה אמגושי הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת.
ב. כתיבה בחוה''מ 1. מותר לכתוב: קידושי נשים, גיטין, שוברין, דייתיקי, מתנה, פרוזבולין, אגרות שום, אגרות מזון, שטרי חליצה, מיאונין, שטרי בירורין, גזירות ב''ד, אגרות של רשות. 2. מותר לארס אשה בחוה''מ שמא יקדמנו אחר וזהו ברחמים, וליכא ראיה מכתיבת קידושי נשים דדלמא זהו שטרי פסיקתא, וליכא ראיה מדאין נושאים נשים במועד דדלמא כ''ש אירוסין שאינו עושה מצוה. ומייתי מה' אשה לאיש מהתורה נביאים וכתובים, ואין אדם נחשד בדבר אא"כ עשהו או חישב או שמח. 3. אין כותבים שטרי חוב במועד אא"כ לא מאמינו או שאין לו מה יאכל. 4. אין כותבין ס''ת תפילין ומזוזות ואין מגיהין אפילו אות אחת, ר''מ שרי לכתוב לעצמו או לאחרים בטובה, רבי יהודה שרי להערים ולמכור את שלו וחוזר וכותב לעצמו, ולרבי יוסי כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו וכן הלכה. 5. טויית ציצית לרבי אליעזר רק על יריכו, לר''י גם באבן ולחכמים אפילו בפלך וכן הלכה.
שאלות לחזרה ושינון
א. נטילת צפרנים בחוה"מ ובאבל (4)
ב. כתיבה בחוה"מ (5)