דף יז
*נדוי ושמתא המעשים.
א. המעשים בשמתא ונידוי 1. ר''ש ברבי אמר דבר זה צריך רבי ובר קפרא אמר מה רבי אומר בדבר זה ורבי שמע והקפיד ואמר לבר קפרא איני מכירך מעולם ונקט נזיפותא שלושים יום. 2. רבי גזר שלא יִשנו לתלמידים בשוק דדריש חמוקי ירכיך שהיא בסתר ורבי חייא סבר דקאי על צדקה וגמ''ח לכן שנה בשוק ורבי הקפיד וא''ל עייא מי קורא לך בחוץ ונהג נזיפה שלושים יום, וביום השלושים רבי שלח לקרוא לו דסבר שייכא בזה מקצת היום ככולו ואח''כ חזר בו ושלח שלא יבא ולא מצאו וא''ל ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עמו, וטעמו משום חכמות בחוץ תרונה ורבי א''ל דקאי על העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ וקרא דלא בסתר דברתי קאי על יומי דכלה. 3. בשעת הלימוד מר עוקבא ישב לפני שמואל ובשעת הדין שמואל ישב לפני מר עוקבא ותמיד מר עוקבא ליווה את שמואל ופעם שכח ושמואל הלך אחריו וננזף ונהג יום אחד. 4. אשה ישבה בשביל ופשטה את רגליה והניפה חושלי וחלף ת''ח ולא נכנעה מפניו ואמר שהיא חצופה וכיון שלא אמר שמתא סגי לה בחד יומא. 5. רב זוטרא בר טוביה שאל את רב יהודה על הפסוק דברי דוד האחרונים מה הם הראשונים ושוב שאל וננזף וזה השירה שניצל מכף אויב ושאול והיה שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני וזהו שאול ונקרא כן על שהיה משונה במעשיו וכן נקראו כושיים צפורה ועבד מלך הכושי ועם ישראל. 6. ת''ח דסני שומעניה שלבש שחורים ועשה מה שלבו חפץ אך היו צריכים לו ומאידך איכא חילול ה', ורב יהודה שמתו משום שהרב צריך להיות דומה למלאך וכאשר ר''י חלש חייך על שלא החניף לו ונפטר. ואח"כ הלך לר''י נשיאה שיתיר לו ובאותו היום ר''ש בר נחמני בא לביהמ''ד לאחר זמן רב שלא היה ולא הסכים שיקלו ראש בנידוי, וכאשר יצא בכה ונחש הכישו על אמתו ומת ונקבר במערתא דדייני. 7. שפחת רבי ראתה אדם שמכה את בנו הגדול ואמרה שיהא בשמתא שעובר על לפני עוור, ולא הקילו ראש בנדויה שלש שנים. 8. ריש לקיש שמר פרדס ואדם אכל תאנים ושמתו והוא שמתו חזרה כיון נתחייב ממון ושלו חל על ר"ל לכן הוצרך ללכת לנשיא בכדי שיתירנו. 9. כאשר מר זוטרא הוצרך לנדות ת''ח היה מנדה את עצמו מקודם ואח''כ התיר לעצמו ולת''ח, וא''ר פפא תיתי לי שלא נדיתי ת''ח מעולם אלא מלקות. 10. כלב אכל את נעלי החכמים ושמתוהו ונשרף דרך זנבו. 11. גברא אלמא ציער ת''ח ופחד לנדותו ולכתוב שמתא, לכן כתב ונתן בכד בבית הקברות ותקע לתוכו אלף פעמים בארבעים יום ובסופם פקע הכד ומת הרשע.
שאלות לחזרה ושינון
א. המעשים בשמתא ונידוי (11)