דף פ
*תקנת מחצה. *צבור זבים וטמאים. . *טומאת התהום. *שריפה בנותר וטמא ובפסול בעלים.
א. היה שבט אחד טמא לר"ש דינם כמחצה על מחצה ועושין אלו לעצמן ואלו לעצמן דשבט אחד איקרי קהל, ולר"י כולם עושין בטומאה דאין קרבן צבור חלוק. ודין מחצה על מחצה 1. לרב מטמאין אחד מהם בשרץ ולא עושים לחודייהו, להו"א כגון שעודפים אחד וכר"א בן מתיא דקסבר אין היחיד מכריע את הציבור לטומאה, ולמסקנא אי איכא מ"ד שבמחצה על מחצה כ"א עושה לעצמו וגם סובר כרבי יהודה דאין קרבן ציבור חלוק אז יש לטמא אחד בשרץ. 2. לעולא משלחין אחד לדרך רחוקה, וא''א לטמאו בשרץ דקסבר זורקין על טמא שרץ, וא"א לטמאו במת דמדחהו מחגיגתו והוי תשלומין דראשון.
ב. ציבור שהיו זבים או טמאים 1. רובן זבים ומיעוטן טמאי מתים, לא עושים בראשון דהוי מיעוטא ולא בשני כיון שהצבור לא עשה בראשון. 2. רובן טמאי מתים ומיעוטן זבין נחלקו אם יש לזבין תשלומין לפסח הבא בטומאה, ופליגי להו"א אי טומאה דחויה או הותרה, ולמסקנא נחלקו האם טומאה מדחה נמי לפסח שני. 3. שליש זבין שליש טמאי מתים ושליש טהורין, טמאי מתים לא עבדי כלל משום דבראשון הוו מיעוט, וטמאין בשני נצטרפו עם הזבין והוו רובא דלא נדחין לפסח שני.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בשבט אחד טמא ודיני מחצה (2)
ב. דין ציבור זבים או טמאים (3)