דף לג
*התורם חמץ בפסח. *ענבים שנטמאו.
א. הטעם דפליגי רק במפריש תרומה והחמיצה אבל התורם חמץ בפסח לכו''ע לא קדושה 1. תתן לו ולא לאורו, והטעם דהתורם מן הטמא על הטהור בשוגג חל זהו הואיל והיתה לו שעת הכושר משא"כ החמיץ במחובר. 2. ראשית ששיריה ניכרין לישראל.
ב. דין ענבים שנטמאו 1. למ"ד משקין פקידי דורכן פחות פחות מכביצה וכשר, וה"ה כביצה מכוונת אלא דגזרינן, ורב חסדא הקשה טומאה שבהן להיכן הלכה דקסבר משקין בליעי ולכן א"א לדרכן בטהרה כיון שנטמאו יחד עם האוכל. 2. טמא מת שסחט זיתים כביצה מכוונת טהורין ש"מ משקין פקידי, ולאידך איירי שלא הוכשרו ואז בצר להו שיעורא. 3. בענבים שנטמאו אמרינן שאין היתר אכילה ש"מ כמ"ד משקין בליעי, ולמ"ד פקידי זהו משום תקלה. והא דמדליקין בפת תרומה שנטמאת איירי שזורקה לבין העצים ושמן דנותן בכלי מאוס, ופליגי האם שייכא תקלה בחיטין או לא משום דאפשר בשליקה ומאיסה.
שאלות לחזרה ושינון
א. מ"ט התורם חמץ בפסח לכו"ע לא קדושה (2)
ב. דין ענבים שנטמאו (3)