דף ז
*בתר רובא. *הברכה. *אור הנר. *המקומות. *סכנה. *מרתף.
א. המקרים דאזלינן בתר רובא ומ"ט 1. הפת שעיפשה אם ידוע דחמץ פשיטא דאסור, אם לא ידוע א''א לילך בתר בתרא כיון דעיפושה מוכיח, ואם רבו ימי מצה ועיפושה מרובה מותרת דתלינן משום נהמא חמימא. 2. מעות חולין ומעשר שנתערבו אזלינן בתר רובא, ולא אזלינן בתר בתרא כשלא ידוע מה הניח לבסוף או בצבורין או דאיכא גומא.
ב. דיני הברכה 1. הנוסח על ביעור חמץ וי"א דמשמע לשעבר, וברכת על המילה זהו כשהאב לא מל, על השחיטה זהו כשאינו מחויב, ועל נטילת לולב כיון שיצא כשהגביה. 2. זמן הברכה מעיקרא והיינו עובר לעשייתן שנאמר ויעבור את הכושי, עובר לפניהם, ויעבור מלכם. אבל בטבילה מברך לאחריה משום דגברא לא חזי, ולהו"א אף בשופר מברך לאחריה דלמא מקלקלו ודחי א"כ אף מילה ושחיטה.
שאלות לחזרה ושינון
א. המקרים דאזלינן בתר רובא ומ"ט (2)
ב. דיני הברכה (2)