פרק רביעי- מי שהוציאוהו
דף מב
*מי שהוציאוהו. *ג' דברים. *פירות שיצאו. *הקיפוהו גוים.
א. דיני הילוך למי שהוציאוהו מחוץ לתחומו 1. היוצא ע"י נכרים יש לו רק ארבע אמות, ואם החזירוהו כאילו לא יצא. 2. יצא לדעת יש לו רק ד"א, ואפי' אם החזירוהו נכרים למקומו. 3. הוציאוהו נכרים ונתנוהו בעיר מוקפת, לר"ג מהלך את כולה, ולר"ע יש לו רק ד"א. 4. הוצרך לנקביו שרי להרחיק מכיון שגדול כבוד הבריות, ופקח יכנס לתחומו.
ב. שלשה דברים 1. מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, גוים רוח רעה ודקדוקי עניות, נפ"מ לבקשת רחמים. 2. אינם רואים פני גהנום, דקדוקי עניות חולי מעיים והרשות, וי"א אף אשה רעה אם יכול לגרשה, ונפ"מ לקבל מאהבה. 3. מתים כשהם מספרים, חולי מעים חיה והדרוקן, נפ"מ לזמן תכריכין.
ג. פירות שיצאו חוץ לתחום לת"ק יאכלו רק בשוגג ולר"נ שרי רק במקומן, והמחלוקת 1. במקומן במזיד יאכלו א"א לומר, דמתיר רק בשוגג. 2. לת"ק שרי מזיד כשחזרו למקומן ושוגג שלא במקומן, ולר"נ אפילו במקומן שרי רק כשחזרו בשוגג, ש"מ דפליגי במזיד האם הפסידו את מקומן או שלא מכיון שהם אנוסין. 3. בעינן למימר דביצאו במזיד לכו"ע אסור ופליגי בשוגג שלא במקומן, ודחי דבתרוייהו פליגי.
ד. הקיפוהו נכרים בשבת מהלך ממקומו אלפים, ומטלטל לשמואל ע"י זריקה בכולה, ולרב הונא רק בארבע אמות כיון שנפרצה למקום האסור וגזר שמא ימשך אחר חפצו. והדינים 1. כלתה מדתו של אלפים אמה באמצע עיר שרי לטלטל, והאופן לשמואל ע"י זריקה ולר"ה במשיכה. 2. להו"א נחלקו במח' התנאים שבמשנה דר"ג לא גזר הילוך דיר וסהר אטו הילוך דבקעה וה"נ לא גזר טלטול אטו הילוך ור"ע גזר. 3. דחינן דלמא ר"ג יגזור טלטול אטו הילוך משום שמא ימשך, ור"ע שאוסר בדיר וסהר זהו משום שלא שבת מבע"י באויר מחיצות.
שאלות לחזרה ושינון
דף מב
א. דיני הילוך למי שהוציאוהו חוץ לתחומו (4)
ב. סוגיות שלשה דברים (3)
ג. המח' בפירות שיצאו חוץ לתחום, ובמאי פליגי (3)
ד. המח' בטלטול הקיפוהו נכרים מחיצה בשבת, והדינים (3)