דף ט
*בין לחיים ותחת הקורה. *נראה מבחוץ ושוה מבפנים.
א. בין לחיים ותחת הקורה, לתנא תרוייהו ככרמלית ורבי יוחנן אמר דשרי, ודעת רבא דאף בין לחיים שרי, ולאביי רק בתחת הקורה שרי. והשמועות 1. מקום שאין בו ארבעה טפחים מותר לכתף עליו בין מרה"ר ובין מרה"י ש"מ דאינו ככרמלית, ולאביי התם שאני שהרי גבוה שלשה טפחים ומינכרא. 2. תוך הפתח אף שאין בו ארבעה טפחים צריך לחי אחר להתירו וכאביי, ולרבא זהו דווקא בפתוח לכרמלית כיון דמצא מין את מינו וניעור, אבל בפתוח לרה"ר א"צ לחי אחר. 3. מבוי שריצפו בלחיים פחות מארבעה טפחים משתמש עד חודו הפנימי לרשב"ג בלחי הפנימי ולחכמים בלחי החיצון וש"מ כאביי, ולרבא ה"נ זהו רק בפתוח לכרמלית, או שרצפו בלחיים במשך ארבע אמות דהויא מבוי בפני עצמו ולכן צריך לחי אחר להתירו.
ב. נחלקו האם נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי, ומייתי ראיה דאינו לחי מחצר קטנה שנפרצה לגדולה דקטנה אסורה אף דהוי נראה מבחוץ ושוה מבפנים 1. למ"ד דהוי לחי בעינן לאוקמי בנכנסים כתלי קטנה לגדולה, ואף דמוקמינן דקטנה בעשר וגדולה באחד עשרה לא אמרינן לבוד דאיירי שמופלגין מכותל אחד בשני טפחים ומכותל זה בארבעה וכרבי שמצריך בחצר שני פסין. 2. למסקנא הא דמוקמינן דקטנה בעשר וגדולה באחד עשרה, זהו משום שרבי המצריך שני פסים בחצר סובר כרבי יוסי שכל פס צריך להיות ברוחב שלשה טפחים. וש"מ דנראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי, דאל"כ הרי בכדי להתיר את הגדולה סגי שהגדולה תהיה ברוחב עשר אמות ושני טפחים, ובכדי לאסור את הקטנה הו"ל לאשמועינן במופלגין טובא, ואפ"ה הלכתא דהוי לחי משום ברייתא דרבי חייא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בבין לחיים ותחת הקורה, והשמועות (3)
ב. המח' בנראה מבחוץ ושוה מבפנים והאוקימתא בחצר קטנה שנפרצה לגדולה (2)