פרק שלישי- מי שמתו
דף יח
1. הפטור מחמת המת. 2. ביזוי המת. 3. ידיעת המתים.
א. דיני הפטור כאשר יש מת לפניו 1. מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ותפילין וכל המצות. 2. מוטל לקברו הוי כמוטל לפניו. 3. משמרו אפי' שאינו מתו פטור, ובשנים זה משמר וזה קורא. 4. י"א דפטור דווקא במחזיר פניו.
ב. בזוי מת 1. המהלך בבית הקברות תוך ד''א למת אסור להניח תפילין ולקרוא ק''ש. 2. המוליך עצמות אסור להניחם תחתיו מלבד בסכנה, וה''ה בס''ת. 3. הרואה מת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו, ואם ליוהו נקרא מלוה ה' ומכבדו.
ג. מי שמתו לפניו היכן אוכל 1. בית אחר. 2. בית חבירו. 3. עושה מחיצה. 4. מחזיר פניו.
ד. הדינים בשבת, 1. מיסב ואוכל בשר ושותה יין. 2. מברך ומזמן. 3. מברכין ומזמנין עליו. 4. פליגי במצות עונה.
ה. ב' שומרי מת 1. בבית צריך אחד להשאר. 2. בספינה פליגי אי שרי להניחו, ונחלקו אם חוששין לעכברים בספינה.
ו. השמועות בידיעת המתים 1. המתים לא יודעים מאומה זהו ברשעים שאף בחייהם קרויים מתים שנאמר חלל רשע, אבל צדיקים נקראים חיים מבן איש חי. 2. מעשה בחסיד ששמע רוח שאמרה שדבריהם נשמעו בין החיים, ודחינן דאדם נפטר ואמר לה. 3. המארחת של זעירי אמרה מי תמות מחר, ודחי שהמלאך דומה מכריז. 4. אבוה דשמואל אמר שמהר יבא, ודחי כיון דחשוב מקדמי. 5. מתים מספרים, מדאמר משה לאבות שקוימה השבועה. 6. אמר דהוי כמספר אחר האבן, ופליגי אי לא יודעים או לא אכפת להו. 7. מדבר על ת''ח שנענש, שאני כיון שה' תובע כבודם.
ז. תוס' 1. הפטור מתפילה דלאו דאורייתא וי''א כיון שיש שהות, רש''י. 2. פטור נושאי המטה מק''ש, לרש''י מי שטרם נשא ולתוס' מי שצריך לו. 3. אונן לא מברך, לרש''י פטור ולתוס' אסור לברך מפני כבוד המת או שישא משאו. 4. חיוב אנינות בשבת הויא מח' או רק מתי שמתכון להחשיך על התחום. 5. אנינות חלה רק כשמוטל עליו לקברו ולא כשיש מי שיתעסק בקבורה שנתפס ע''י המושל. 6. בבגד המתים נתנו ציצית והיום מסלקים וריצב''א השאיר וכיסה.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני הפטור כאשר מת מוטל לפניו (4)
ב. ביזוי המת (3)
ג. כיצד אוכל כשיש מת לפניו (4)
ד. דיני אבל בשבת (4)
ה. שני שומרי מת (2)
ו. השמועות בידיעת המתים (7)