דף ט
*דיני טועה. *ח' חדשים חסרים.
* תחילת נדות שבעה ימים שבסופם טובלת וטהורה ואח''כ י''א ימי זיבה שאם ראתה בהם שלשה ימים רצופין מונה שבעה נקיים ואח''כ כאשר ראתה חוזרת לתחילת ימי נדותה. דיני טועה שאינה יודעת היכן עומדת, מנין הימים שראתה וכמה ימים צריכה בכדי שתחזור לתחלת ימי נדותה 1. ראתה יום אחד טמא פתחה י''ז, דאם הוא תחילת נדתה יש לה ששה לנדתה וי''א לזיבתה, ואם הוא תחילת זיבתה עברו י''א יום. 2. שנים פתחה י"ז שמא אחד מהם סוף ימי זיבתה והשני תחלת נדתה. 3. שלשה פתחה י''ז, שמא שני ימים מסוף ימי זיבתה, ואם שלש מסוף זיבתה צריכה למנות שבעה נקיים ואח''כ כשתראה חוזרת לתחלת נדתה. 4. ארבעה פתחה ט''ז, דאם שתים מהם הם סוף זיבתה ושתים תחלת נדתה עברו י''ח מתחילת נדתה. 5. חמשה פתחה ט''ו וכן הלאה, והכלל דאם זה תחלת נדה סגי י''ח יום ממתי שהתחילה לראות, ואם בימי זיבה ראתה שלשה ימים רצופין ומעלה חוזרת לתחלת ימי נדותה רק לאחר שבעה נקיים ולכן פתחה לכה''פ שבעה, ומנין הימים משום דחיישינן שראתה יומיים בסוף ימי זיבה והשאר לתחילת נדה.
* ולא נראה יתר על שמונה, לרב הונא קאמר שניתן לעבר שמונה חדשים וזהו לאחר שנה מעוברת שהוסיפו בה חדש חסר ואז קדים סיהרא יום אחד, ועולא קסבר שאדר א' לעולם שלושים יום ולכן המשנה איירי רק בשמונה חדשים חסרים. והשמועות 1. ר''ה חל באותו יום בשבוע שחל ט''ז ניסן או יום לאחריו, ומקשינן דשייך שיתאחר ביום נוסף בין לר''ה ובין לעולא, ותירץ דזהו בשיטת אחרים שכל החדשים כסדרן. 2. לאחריו שייך שר''ה יחול ביום הנף אם עיברו את השנה בחדש בן שלשים יום וכנגדו חיסרו חודש בקיץ, ואחרים קמ''ל שאין מצוה לקדש ע''פ הראיה, ואף לדבריו ישנם שנים שמתארכות ביום ולא נמנו כיון שאינם בכל שנה. 3. לשמואל שנת לבנה שנ''ב עד שנ''ו יום דקסבר כר''ה דעבדינן שמונה חסרין, והמקבל נזירות כמנין ימות החמה מונה שנ''ד דהולכים אחרי לשון בנ''א ורוב שנים. 4. רבי עשה תשעה חדשים חסרין ונראה החדש בזמנו, כיון שלפני זה היתה השנה מעוברת וכן עיברו שמונה חדשים.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני טועה בימי הראיה והספירה (5)
ב. המח' בשמונה חדשים חסרים בשנה, והשמועות (4)