This browser does not support the video element.
עשרת ימי תשובה, הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, בו כולנו מפשפשים במעשינו, חוזרים בתשובה ומבקשים על העתיד, 'כיכר השבת' בתוכנית מיוחדת "מוצאים תשובה".
ישראל גינצבורג עם הצצה לעולם התשובה באמצעות מפגש אישי ונוגע עם חוזרים בתשובה על הדרך והתהליך הנפשי, הלבטים והספקות, ההגירה לעולם החרדי ומציאת התשובה.
בפרק השני מתארח הרב ד"ר יחיאל הררי
"לפעמים אתה לא יודע מה יהיה מחר, אתה נופל וקם, וזה מערך מתמיד של התמודדויות, וזה בדיוק חלק מהמשחק: ככה צריכה להיראות תשובה", אומר לנו הרב ד"ר יחיאל הררי בפתח הריאיון.
תראה, אני חרדי מבית ואתה חזרת בתשובה: יכול להיות שאתה בתור "חוזר בתשובה" תוכל ללמד אותי - איך חוזרים בתשובה? אתה כבר עשית את זה...
"ללמד אני לא יודע, אבל אולי נחשוב ביחד על כמה רעיונות... הרי גם לבעל תשובה יש את השלב שאחרי ההתלהבות הראשונה. אני זוכר את הסיפורים הראשונים שנתקלתי בהם בתורה, והיום הבת שלי מגיעה מהגן עם ההתלהבות הזאת, וצריך לשמר את ההתלהבות והתשוקה.
"נקודה חשובה ביותר בתשובה היא להבין שאומנם יש תשובה מחטאים, אבל עיקר התשובה היא לשוב לנקודה הפנימית והעמוקה, והמאפיין שלה הוא תענוג. הדבר הראשון הוא לגלות תענוג במה שאתה עושה. אם אתה לא מגלה את התענוג לא תוכל להתמיד במה שאתה עושה. לגלות תענוג בתפילה - אתה יודע איזה כייף זה להיות אחד עם האין?".
אז הזה, נתת לנו טעימה ראשונה מהתשובה...
•
אולי נתחיל קצת אחורה, תספר לי קצת על החזרה בתשובה שלך? יש אנשים שבבת אחת גילו את האור, יש כאלו שהיה חסר להם משהו...
"התענוג זה הדבר הראשון שגיליתי. אתה יודע שהתענוג זו מתיקות. זה הכח הכי גבוה בנפש והכי משפיע בנפש, והכח הראשון על פי סדר השתלשלות בספרות הקבלה והוא חלק מהכתר וזה מה שהרגשתי.
"הייתי בן 32, עשיתי לא מעט עבודות. סיימתי צבא בתור לוחם בעורף גבעתי, והייתי ראש לשכת סגן שר התעשייה והמסחר וראש לשכת סגן שר השיכון והבינוי, עיתונאי, חבר בכמה וועדות ממשלתיות, וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב בגיל 29-30"...
היית במסלול של הצלחה...
"בהחלט. רציתי להיות ראש ממשלה. זה היה לי ברור שאני חותר קדימה, אבל לא היה לי טוב עם עצמי והיה חסר לי את המתיקות בחיים. לא הבנתי את זה: שאלתי את עצמי איך זה שרק התחתנת ואתה כבר רוצה להתגרש? אתה אוהב את אשתך והכל נהדר, ואין משהו מובנה ועדיין בכל פעם שלוחצים לך על יבלת אתה מוכן לבעוט בהכל.
"והשאלות האלו נשארו ברקע, איך זה שהכל עובד כמו שצריך ועדיין אתה לא בוער מתשוקה לחיים ובשמחה, ומצד שני התחלתי ללמוד תניא, וכשפגשתי את התניא בפעם הראשונה, והכרתי מהעולם המחקרי את הספרות החסידית, וכשהכרתי את התניא אמרתי "איזו מתיקות - מזה אני רוצה יותר". מתיקות שפתאום מותר לך להיות ולשוב ממקום פנימי. אתה לא צריך להיות משהו שאתה לא, אתה לא צריך להיות מותנה משום דבר והתנועה הזאת בנפש גורם לך לרצות יותר. לא בחרתי להיות דתי אבל מהר מאד התלהבתי מהשבת שהיא תענוג עליון ומשאר המצוות".
אתה מדבר על מצוות התשובה כעל משהו מתוק ונחמד, ובעצם תשובה זה דבר מאד לא נחמד. אנחנו אוהבים להיות נחמדים צודקים ונכונים, ואנחנו לא אוהבים להיות במקום של הטועים מתחרטים. זאת פינה מאד לא נחמדה, אז איך אתה הופך את זה לנחמד?
"אתה רואה שניגוני הסליחות - הכי מתוקים שיש. אתה לא מבקש מאשתך סליחה במנגינה, אבל זה הלב של הסליחה: יש התנהגות חיצונית שנפלתי בה אבל בפנימיות אני הכי שייך. אם אתה לא מעריך את עצמך על מה אתה מבקש סליחה? אתה חייב להיות בעל ערך עצמי גבוה כדי לומר שאתה שייך למשהו אחר, אם לא אין לך איך לחזור בתשובה.
"אם אתה תופס תפיסה של ייאוש אין ערך לתשובה שלך והיא לא אמיתית. המהות של התשובה היא דווקא קירבה מאד גדולה. יש פה 'גילו ברעדה' שהיא שמחה מכונסת שהיא תוצאה של יראה".
אז בעצם תשובה היא הבעת רצון להיות שייך?
"הרי מה תכלית הבריאה? להנכיח את הבורא בחיים שלך ולמצוא אחדות בכל דבר. למצוא את נקודת האחדות שרוקמת את כל החיים שלך, וחטא הוא תחושת חיסרון שאני לא במקום הנכון, שמגיע לי משהו אחר. אנשים רוצים להתגרש ואומרים ש"לי מגיע יותר", הרי הקב"ה יושב ומזווג זיווגים אז יכול להיות שבדבר שהקב"ה עוסק בו כל היום הוא טעה? חטא הוא נפרדות, ותשובה היא לחזור לאחדות".
התפיסה שאתה מציג חופפת מאד לתפיסה של עולם הפסיכולוגיה...
"בוודאי, יש ביהדות שני גופי ידע: חלק אחד הוא מבנה הנפש והחלק השני הוא מבנה העולם. איך הבורא ברא את העולם, וזה מקביל כי אתה לומד איך הקב"ה מחיה את העולם. והאחדות הזאת היא המורה של העולם. כשאתה חוזר למקום שבו אתה לא חי חיים נפרדים ונבדלים, או במקרה של זוגיות - אתה לא עם אשתך בגלל שאתה רוצה ילדים או ביטחון אלא בגלל שאתה רוצה להיות אחד. אתה שואף לאחדות. ואותו הדבר בכל פרט בחיים - ברגע שאנחנו מצליחים להיות אחד הנכחנו את הבורא בתוך השיח הזה, וצריך לוותר על הרבה אופציות בכל העניין הזה. במקום שאני לא מגלה תענוג אני מרגיש לא שייך ומה אני עושה פה...".
הצגת כל התגובות