This browser does not support the video element.
"הלכה ב-60 שניות": הפוסק הגאון רבי בנימין חותה מגיש מדי בוקר ב'כיכר השבת' פינת הלכה יומית קצרה ואקטואלית, המתמצתת את פרטי הדינים והמנהגים.
ובפינה היומית: הלכה מעניינת מדיני ברכת המצה לאחר הפסח. לספרדים דיברנו שמצה שהיא קשה, בכל השנה ברכתה 'מזונות', רכה זה 'המוציא'. מה קורה אחד שלקח מצה קשה והרטיב אותה, שם אותה במים או במרק, נהייתה רכה - האם היא נהפכת למצה רכה שהיא 'המוציא' או נשארה 'מזונות'?
הלכה למעשה - מצה קשה אף שריככו אותה על ידי נוזל, דינה כקשה ונשארה ברכתה 'בורא מיני מזונות'. נקודה. זמן הייצור זה הקובע.
אותו דבר, להבדיל, בכל השנה. צנימים, לקח לחם והפך אותו לצנימים, זה נשאר 'המוציא'. אם בייצור נהיה צנימים - זה 'מזונות'. הייצור הוא הקובע. אף שהרטיב את הצנימים לאחר מכן, נשאר ברכתו 'בורא מיני מזונות'. זמן הייצור זה הקובע, ולכן המצה הייתה קשה - לא אכפת לי שתרטיב אותה, נשארה 'מזונות'.