מושב שלישי: האם עבודה מהבית תביא לתעסוקת חרדיות?

המושב השלישי של כנס 'אחת ועוד אחת' של 'כיכר השבת' נפתח בהנחייתה של שושי ברנדוין מייסדת שותפה של 'מפרי ידיה'.

בכנס השתתפו עו"ד מרים כבהא - הנציבה הארצית של נציבת שוויות הזדמנויות ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, הגב' מלכי רוטנר - מנהלת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, והגב' רבקה רביץ - מי ששמשה כראשת לשכתו של נשיא המדינה לשעבר.

הרב וינד, נשמח לשמוע על התוכניות שלכם לקדם נשים חרדיות

"יש לנו במרכז תכניות קידום שזה מיועד לנשים שעובדות תקופה ארוכה ובמקביל רוצות להתקדם גם מבחינת שכר וגם מבחינה מקצועית. אנחנו מחברים אותן למנטורים, ויוצאים משם דברים טובים. הן מקבלות את המעמד והכח, ויש בכל שנה בין 60 ל-80 נשים שמצליחות להתקדם דרך תכניות הקידום. יש גם תכנית נוספת שנקראת "לפרוש כנפיים".

אני חושב שצריך להקים כמה שיותר קהילות מקצועיות וקהילות של עובדים".

עו"ד מרים כבהא: אנחנו נותנים ייעוץ משפטי לפונים ולפונות ומייצגים אותם בבית הדין. עובד שקיבל יחס שלילי או פוטר אנחנו מעבירים באנונימיות את הפניות שלהם. כעורכי דין כל פניה היא חסויה, ואנחנו שואלים אותה אם לפנות למעסיק או להעביר את זה לבית הדין ולתבוע אותו ללא כל עלות.

סמכות נוספת שבעיניי יותר חשובה, היא העלאת המודעות בציבור לנושא של שוויון. בעבר חיפשנו את המעבידים וממש רצינו שהם יפלו, והיום אנחנו מבינים שחשוב גם למעסיק לפעול בצורה שוויונית ואנחנו פועלים מולו.

אנחנו מפרסמים מדד גיוון כל שנה שבודק איפה ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה נמצאים בעבודה, ואני רוצה לתת לכם מידע שאתם לא מכירים: ברשויות המקומיות אחוז ההשתלבות של הנשים החרדיות גבוהים מאד, אבל הן מקבלות 60% משכרן של הגברים.

נשים חרדיות ללא שכר אקדמי, מקבלות יותר מאשר נשים עם תואר אקדמי, כי הן הולכות לקורסים מקצועיים בהייטק. אנחנו מכשירות עובדים להשתמש בכלים נכונים כדי לא להפסיד עובדת טובה.

מלכי את יכולה לספר על מקרים שבהם הצלחת לסייע לנשים חרדיות?

"כן, אבל אני רוצה לענות על זה בצורה שונה. יש הרבה סיפורי הצלחה, אבל בסיפורי הצלחה זה דברים שעולים גבוה ואני רוצה להעלות את הדברים שמעסיקים מדברים עליהם והם נמצאים איפשהו באמצע.

אני רוצה לדבר על ההתנגשות של נשים חרדיות שנמצאות בשוק העבודה, ולנשים חרדיות זה יותר משמעותי. גם החברה מתבדלת וגם מערכת החינוך מאד ספציפית, ולכן לא משנה אם הן יוצאות לשוק העבודה, עדיין שוק התעסוקה תחרותי, ואנחנו מדברות על תחרותיות גבוהה וצורך בשיווק עצמי ועל הישגיות.

יש צורך בלהתפתח כל הזמן, וצריך להבין שזה מגיע מתוך מקום שהמערכת החרדית הרבה יותר קולקטיביסטית ורואה את הקהילה לפני הפרט, ופתאום לבוא כאינדיבידואל מתוך החברה זה שיפט מאד משמעותי.

ההצלחות של נשים חרדיות קורות מתוך מקום שלא מאיימים על הזהות החרדית או גורמים להם להיות מה שהם לא, וגם מתוך הבנה שיש לזה ערך. מתוך המקום הזה של שמירה מאד מהותית על ערכים יש הצלחות ופריצות, ובסופו של דבר זה שווה גם למעסיק".

מרים, נתת נתונים לא פשוטים דווקא על שירות המדינה. ואני רוצה לשאול - מה לא עובד ומה אפשר ללמוד מזה?

"שאלה מאד קשה. אני חושבת שנעשים מאמצים מצד הנציבות לשירות המדינה לקדם תעסוקה מגוונת לקדם אוכלוסיות שונות, אך במבחן התוצאה זה לא מצליח.

אם לצורך העניין אנחנו עובדים עם נציגה של מפרי ידיה והם יודעים להכיל את זה, זה יותר טוב מכל דבר ולמדינה זה יותר שווה, השאלה היא איך מייצרים גמישות.

מיכל: "אי אפשר לבקש מהמעסיקים דבר שאנחנו בעצמו לא עושים. אנחנו צריכים לייצר את המודל, ואת ההנגשות. אם אנחנו רואים שיש תנאי שעוצר אוכלוסיות שלימות צריך לשאול את עצמנו עד כמה הוא חשוב. אנחנו צריכים לייצר היצע, אני לא מעבירה ביקורת אבל יש דברים שאפשר לעשות אותם ואנחנו צריכים להיות חוד החנית בעניין הזה.

הנציבות היום חושבים על זה כל הזמן ועובדים על זה, אני רוצה לתת צ'אנס של זמן לנציבות, אבל בינתיים אנחנו עדיין לא שם. הנציבות יכולה להיות שותף לדבר הזה, בתקווה שנמצא את האיזון הנכון. זה לא יקרה מאליו, צריך להציב יעדים".

הרב וינד, אתה רוצה לציין דברים שלא הצליחו ומה אפשר ללמוד מהם?

"אני חושב שיש הרבה נשים שכן למדו תואר אקדמי ועדיין לא מצליחות להתקדם הלאה, כי גם אם אפשר לסמן וי על התואר, עדיין מצפים לראות כמה שנות ניסיון בכמה מקומות נוספים.

אני חושב שצריך הכוונה אובייקטיבית, כדי שנשים תלכנה ללמוד מקצוע הן צריכות קודם לקבל אבחון אובייקטיבי, כמו לדוגמה אצלנו שאנחנו פועלים מטעם עיריית ירושלים. יש לנו זכיין חיצוני מטעם ארגון קמח ואנחנו נותנים בשנה יותר מאלף אבחונים כדי שאנשים ידעו מה כדאי ללמוד ומה לא".

רבקה, את רוצה לספר לנו משהו מנציבות שירות המדינה שנדע מה עובד ומה לא?

"בזמני באמת היו לי בעבודה בבית הנשיא כמה הצלחות חשובים בנושא, אבל כמו שכולנו יודעים לא באה הישועה וזה עדיין לא מספיק. כל התוכניות הכי טובות כמה שלא נעשה עדיין נשאר מאחור כי הציבור החרדי הולך וגדל.

אני מתחברת למה שאמרת הרב וינד שלא תמיד להיות אקדמאית זה מה שיעזור ולפעמים זה אפילו בזבוז, אחרי 20 שנה בכנסת ובבית הנשיא ראיתי שלא בכל מקום מתחברים לתואר אקדמי, ולפעמים הכשרה של 3 חודשים יותר קלה ויעילה.

אבחון מראש לדעתי זה רעיון טוב, וכמובן להיעזר בכלים שמקבלים מהמדינה כמו אבחונים והכשרות קצרות ויעילות".

מה החלום שלכן, ומה באמת הייתם רוצים לראות?

הרב וינד: אני בעד להתייחס למשפחה החרדית כמכלול ולהעמיד איזשהו יעד של הכנסה פר משפחה, ולדאוג שכולם יקבלו את השכר הראוי, וכל משפחה תגיע לפתרון שמתאים לה. בסוף יש משפחות ברוכות ילדים ולא תמיד כולם יכולים לעבוד, ולכן עדיף להתייחס למשפחה כמשפחה ולדאוג שאחד מהם ישתכר בצורה טובה".

רבקה רביץ: "החלום שלי הוא חלום ישן, ולאחרונה זכיתי להגשים אותו. אני בעד לעזור לנשים לעבוד יותר מהבית. זה משהו שיכול מאד מאד לקדם נשים, ולעזור להם להתפרנס בצורה טובה יותר כשגם המיקום הגיאוגרפי לא יעצור אותן".

עו"ד כבהא - "החלום שלי הוא שאשה חרדית לא תצטרך להתגמש לא על השכר ולא על התנאים, ואני מזמינה אתכן להגיע אלינו לנציבות השוויון - אנחנו משאב שנועד לעמוד לשירותכן ולעזור לכן, ואנחנו מבטיחים לא לעשות כלום בלי האישור שלכן".

מלכי: "אני רוצה לחשוב מה אפשר לעשות שאשה חרדית לא תרגיש בעבודה מגוחכת, זרה, לא שייכת. אני רוצה לשמוע שרוצים את החברה החרדית לא כי יש מחסור בעובדים אלא שיש בעבודה מערכת שבה לזהות יש ערך חיובי. שחלום הגיוון יעזור לכך שנרגיש באמת שיש ערך בגיוון, ולא שרק נרגיש את הקושי והאתגר שבעניין".

עיוורון צבעים?

"להפך, חידוד של צבעים שבו נראה את השוני כערך ולא כמשהו שעוצר אותי".