אם את אמא לילדים, כמו רבים מאיתנו, את בטח מכירה את התחושה הזו של לחוש במרדף בלתי פוסק אחר בגדים תואמים. זה מתחיל כל תחילת עונה, את מוצאת את עצמך משוטטת בין חנויות, מחפשת סטים תואמים, משקיעה זמן ומאמץ – ואז את מגלה שאחרי כל המאמץ, אין מידות. ואז, את מתחילה לחשוב: אולי עדיף שכל אחד ואחת תלבש את מה שהיא אוהבת? האם הסטים באמת שווים את כל זה? אלו המסקנות מדיון של נשים בנושא:
חגיגה ותחושת גאוות יחידה
לראות משפחה לבושה בבגדים תואמים יכולה לשדר תחושת לכידות והרמוניה. יש משיכה ויזואלית שאין להכחישה כאשר משפחה יוצאת החוצה בצבעים ודפוסים מתואמים. היא יכולה לסמל אחדות וחיבור משפחתי, זה יכול גם להקרין תחושת "סדר". יתרה מכך, משפחות רבות נהנות מהאסתטיקה של סטים כאלה, ומרגישות גאווה כאשר כל המשפחה אחידה. זה יכול להיות מושך במיוחד בשבתות, חגים, אירועים משפחתיים או חגיגות, שבהם תלבושות אחידות מעלות את החגיגיות. אימהות רבות ציינו שהן רוות נחת לראות את כל המשפחה באותו בגד וגם הילדים מתרגשים לראות את עצמם בבגדים אחידים. "זה חגיגה כל בוקר"- ציינה אחת האימהות.
פרקטי ונח- "הופ, אני שולפת בגד אחיד ובערב הכל במכונת כביסה"
אימהות רבות אמרו שקניית סט אחיד לכל המשפחה זה בכלל עניין פרקטי: "אני נכנסת לחנות ושולפת X בגדים ל-Y ילדים. במקום לחפש הרבה בגדים שאני אוהבת". אחרת ציינה את עניין הכביסה: "אני מכניסה במכונה אחת את הסט של כל המשפחה ולא עובדת למיין לפי צבעים, זה הכי פרקטי". אמא נוספת ציינה את הקלות בהלבשה בבוקר: "הבקרים גם ככה לחוצים, במקום שיתחיל מריבות, למה לו יש בגד כזה ולו כזה, אני פשוט מוציאה סט לכולם וכולם מרוצים ושמחים".
אך לא כולם הסכימו שזה פרקטי ונח. מסתמן שרב האימהות תיארו את ההשתעבדות לסט:
לא עוד תלבושת אחידה: להיפרד מהסטים ביומיום
"הגעתי למצב שנמאס" משתפת אחת האימהות, והאמת? היא לא לבד. תחושת ההשתעבדות לבחירת הסט המושלם, במיוחד לילדים בגילאים הקטנים, משותפת לרבות: "אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שאני לא משתגעת". מישהי אחרת אומרת: "אם אני קונה ויש סט שמתאים, אז מצוין. ואם לא – אז גם מצוין." הקלות שבה אפשר לשחרר את הרדיפה אחר הסטים נראית פתאום הרבה יותר מפתה.
הרבה אימהות הציעו: ליום חול, אפשר להרפות. לפעמים, דווקא המראה הלא תואם מוסיף אופי וסגנון. אחת המתדיינות אמרה: "לפעמים הבגד יושב על הילד כל כך לא מתאים, שהקשר הוא אך ורק מכוח הסט, אז למה לא לתת לכל אחת מהילדות ללבוש את הסגנון שמתאים לה והיא אוהבת?"
אימהות נוספות דיברו על בזבוז הכסף בדרך לסט: "אני מאד אוהבת סטים, אבל אני מעבירה בגדים מילד לילד, אם אקנה סטים, מה אני יעשה עם הבגדים שנותרו מצוינים? לדעתי זה ממש בל תשחית". אחרות הוסיפו: "לא להאמין אפילו שזה מה שקרה לנו, אנחנו מתעסקות בהבלים ושטויות".
שבתות: סט אחד, ולא יותר מזה
כשזה נוגע לשבתות, הרוב הסכימו שעדיף שיהיה לפחות סט אחד שמור ומיוחד. "אני קונה כל עונה סט אחד יפה לשבת, לבנות תואם, ולבנים תואם," שיתפה עוד אמא, אבל הוסיפה מיד: "ליום חול אני ממש לא משתגעת". לשבתות ולחגים, יש את הממד החגיגי שדורש השקעה קצת יותר מיוחדת, אבל גם כאן לא חייבים להשתגע. "אצלי יש קשר של צבעים, אבל לא חייב להיות אחד לאחד. הכי חשוב זה הנעימות הכללית."
הלחץ של ציפיות חברתיות
וכאן השאלה- האם הסטים הופכים לחלק בלתי נפרד מאיתנו? יש מי שטוענת שכן: "אצלנו זה הנורמה, אני רואה בשכונה את כל המשפחות בסטים", כותבת מתדיינת אחת, ומוסיפה: "אצל רובם זה הקלאסה, ומוזנח להתלבש ללא סטים". נדמה שמי שבוחרת להתלבש באופן שונה, עשויה להרגיש חוסר נוחות מהסביבה.
אחד הגורמים הבסיסיים שנראה שדוחף אימהות להשקיע בסט משפחתי הוא לחץ חברתי. למרות שנשים רבות מביעות זלזול בתופעה, המציאות היא שהן מרגישות לחץ להתאים את עצמן אליה. יש סטנדרט מרומז בקהילות מסוימות שסט אחיד הוא חובה קדושה... הסנטימנט הזה יוצר מתח, כפי שהסבירה אישה אחת: "אנחנו עושות את זה כי כולם עושים את זה, לא כי אנחנו באמת רוצים. פשוט ככה מקובל, ואם לא זה נראה מוזנח".
הפרדוקס: מדוע המגמה נמשכת?
בהתחשב בהתנגדות של נשים רבות בדיון, המשך הפופולריות של תלבושות משפחתיות אחידות עשויה להיראות סותרת. אפשר לייחס את הפרדוקס הזה לתפקיד החזק שממלאות נורמות חברתיות בעיצוב התנהגות אינדיבידואלית. גם כשההעדפות האישיות נשענות על אחידות כזו, הרצון הקולקטיבי להשתייך לקהילה ולהתיישר עם המראה החיצוני שלה נותר כוח דומיננטי.
זה מעלה שאלה רחבה יותר לגבי כמה ממה שאנחנו לובשים הוא באמת הבחירה שלנו וכמה מוכתב על ידי הציפיות של המעגלים החברתיים שאנחנו חלק מהם. כפי שסיכמה אחת המשתתפות, "אנחנו לובשים את הסטים האלה כי זה מה שמקובל. זה לא באמת משנה אם נסכים או לא. הרחוב מכתיב את הנורמה".
הבחירה היא שלך - בלי לחץ
אז מה עושים? מהבחירות הפשוטות ביותר ועד הסטים המושקעים, כל אחת יכולה לבחור את הדרך שנכונה לה. חשוב לזכור שאין תשובה אחת נכונה. "בעיניי, הרבה יותר יפה ובסטייל התאמה של גוונים כמו סדרת ילדים בתלבושת אחידה," אמרה מתדיינת אחת והזכירה לנו שהבחירה בידינו.
סטים יכולים להיות מקסימים – אבל הם לא הכרחיים. "למה את מסתכלת מה כולן עושות ולפי זה מחליטה?" שאלה מישהי בטון מרגיע. "תעשי מה שנח לך- בא לך להשתגע על סטים? באהבה. לא בא לך?- אל תקני."
ההבנה הזו שכל אחת יכולה לבחור לעצמה, בלי להרגיש מחויבת לסטים או לציפיות חיצוניות, היא השחרור האמיתי. "גם ילדים עם סטים יכולים להיות מוזנחים," אמרה מישהי בסיום. והאמת? זה נכון. יופי לא נמדד על פי סטים, אלא על פי נוחות, איכות, והכי חשוב – הרגשה טובה.
אז מה המסקנה?
בין אם את אוהבת סטים תואמים או מעדיפה התאמה של צבעים וסגנונות, ואולי חוסר התאמה כללית, הכי חשוב, כמובן, לזכור את הילדים, לא את הסטים שהם לובשים. אל תתני לסטים לנהל אותך – תנהלי את הסטים!