נכון, בדרך כלל שיחות הסלון שלנו, בעבודה ליד הקפה או בפרלמנט השכונתי לא נסובות סביב ציורים, פסלים, אמנות סביבתית ובודאי לא על ציורי קיר לבית הספר, אבל גם בפלורידה זה כך, או לפחות היה כך. בדומה לישראל גם לפלורידה יש אויבים המאיימים על קיומה והם חזקים יותר מכל ארגון טרור, אנחנו מדברים כאן על איתני הטבע – על הוריקנים ועל ההשלכות של התחממות כדור הארץ. איך כל זה קשור לציורי קיר לבית ספר אתם שואלים? הנה התשובה לפניכם.
אנו טסים עכשיו במחלקה ראשונה למיאמי, לבית ספר יסודי אחד שחרט על דגלו חסכון באנרגיה ומהווה מקלט אזורי עבור תלמידים בעת הוריקן. לפי מורים שעובדים בבית הספר הזה קירות המוסד לבנים ואינם מסבירים פנים לתלמידים השוהים בו מדי יום. וזאת בניגוד גמור ומוחלט לרחובות הסמוכים שמלאים באמנות רחוב מרהיבה של אמנים מוכרים וכן של כאלו פחות מפורסמים, בגלריות רבות, במוזיאונים ובמסעדות מפוארות.
העוברים בבית הספר העידו שהם מתעייפים מלהתבונן בקירות הלבנים והיתומים עד שרכזת האמנויות של המחוז החליטה להרים את הכפפה. היא החלה לפעול על מנת לרכז אמני ציורי קיר ולהביאם לבית הספר. עבור אמנים אלו הקירות הלבנים הם קנבס אדיר ממדים שבפרויקט משותף יכול להפך ליפה , אטרקטיבי ונעים יותר.
פרויקט ציורי קיר לבית הספר היסודי הזה במיאמי יצא לדרך תוך שהוא מאגד אמנים מוכשרים שהתחייבו ליצור כ-40 ציורי קיר. העבודה כבר החלה ותלמידים מתאספים מדי יום כדי לחזות באמנות הנרקמת לפניהם והם מדווחים על עליה במוטיבציה להגיע לבית הספר וכן על שיפור בשביעות הרצון מבית הספר.
גשר!
אבל ציורי הקיר בבית הספר הזה במיאמי לא נועדו רק לספק סביבה נעימה יותר לתלמידים, למורים ולחברי צוות. הם יוצרים, אולי בדרך אגב, גם גשר, גשר על פערים. גם במיאמי כמו בישראל יש פערים חברתיים גדולים ואין זה פלא, השיטה הקפיטליסטית שולטת גם בארצות הברית.
אותם ציורי קיר יוצרים גשר בין מעמדות, גזעים ומינים. מסביב לבית הספר אפשר למצוא מסעדות יוקרה, גלריות אמנות לעשירים, בוטיקים ייחודיים ואלו מנותקים לגמרי מהמרקם העדין והפלורליסטי של בית הספר. התושבים רואים איך כל הכסף הזה מתגלגל באותם עסקים יוקרתיים אך אינו מחלחל אליהם. אך עם התחלת פרויקט ציורי הקיר הפסיק בית הספר להיות נטע זר, עכשיו הציורים מהווים גשר בין היוקרה לבין ילדי המהגרים ומקטינים את הניכור.
ובינתיים בישראל...
כפי שציינו ישראל הקטנה חולקת מאפיינים רבים עם אחותנו הגדולה אמריקה, אז למה בעצם שלא ניקח דוגמה קטנה מאותו בית ספר יסודי במיאמי שבפלורידה? בתי ספר ישראליים באזורי עימות בצפון, בדרום ובמרכז יכולים אף הם לשפר את ההרגשה של התלמידים שפוסעים בין כתליהם מדי יום, גם הם יכולים לתרום לגישור בין אנשים, מעמדות ומינים ואפשר לעשות זאת בקלות אם רק פותחים את הראש ונותנים לאמנות להיכנס.
נכתב על ידי הדס אסט בשיתוף עם אבי בליטשטיין, אמן ציורי קיר המעטר בתי ספר רבים ברחבי הארץ.
הצגת כל התגובות