1. האם הרופא שלכם סיפק טיפול החורג מסטנדרט הזהירות הסביר?
בית המשפט בוחן האם הרופא חרג מההתנהלות המצופה מרופא באותה סיטואציה בה נטען כי הרופא התרשל. לצורך בחינת המקרה בית המשפט בודק האם הרופא הסביר עם התמחות זהה לזו של הרופא שלכאורה התרשל היה מתנהל בצורה שונה.
חשוב להבין כי בית המשט לא מכוון לסטנדרט הרפואי הגבוה ביותר האפשרי אלא לרפואה הסבירה והמתבקשת בהתאם למצבו של המטופל בנקודת זמן ספציפית.
לדוגמה, במקרה בו גידול סרטני אובחן בשלב מאוחר וברור לכול כי לו היה המטופל מופנה לבדיקת הדמיה מסוג MRI ניתן היה לזהות את הגידול הסרטני ולטפל בו בשלב מוקדם יותר.
בנקודה זו עולה השאלה, האם לאור הסימפטומים אותם הציג המטופל, היה על הרופא המטפל לשלוח את המטופל לבדיקת MRI בזמן אמת?
ככל שהתשובה תהיה חיובית קיימת אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, אך במקרים בהם לא היה על הרופא הסביר להתנהל בצורה שונה ולשלוח את המטופל לבדיקת MRI לא ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין קיומה של רשלנות רפואית.
2. האם נגרם לכם נזק והאם יש קשר ישיר בין הנזק לרשלנות?
על אדם המגיש תביעה בגין רשלנות רפואית להראות קשר סיבתי ישיר בין מקרה הרשלנות לנזקים שנגרמו לו. בהמשך לדוגמה הקודמת, אם נצא מנקודת הנחה שרופא היה צריך לשלוח את המטופל לבדיקת MRI אך בשל התנהלות רשלנית לא עשה זאת. בנקודה זו עולה השאלה האם רשלנותו זו היא שגרמה לנזקיו של המטופל.
התשובה לשאלה זו לא תמיד פשוטה כמו שהיא נראית. לעתים כאשר מדובר באיחור של חודש או חודשיים באבחון גידול אין לכך כל משמעות מבחינה רפואית ולכן למרות רשלנותו של הרופא, סיכויי התביעה עלולים להיות נמוכים.
לא כך הדבר כמובן במקרים רבים אחרים כדוגמת ניתוח בו הושאר חפץ בגופו של המטופל או ניתוח פשוט אשר הוביל לנזקים קשים שכן במקרים כאלה קל יחסית להוכיח קשר ישיר בין התנהלותו הרשלנית של הרופא לנזקיו של המטופל.
3. האם יש לכם את הראיות הנדרשות?
על הראיות הרפואיות להציג מקרה משכנע. הראיות לרוב מסתמכות על החומר הרפואי הקיים בתיק כמו על חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי מטעמכם. חוות הדעת של המומחה היא מבחינת התובע כרטיס הכניסה לבית המשפט, שכן ללא חוות דעת מומחה בלתי אפשרי להגיש תביעה לבית המשפט. על המומחה מטעמכם לבדוק האם באמת חלה רשלנות רפואית במקרה הספציפי שלכם ולאחר מכן להעריך את גובה הנזק שנגרם לכם.
חשוב להבהיר שאת כל הבירורים הנדרשים מבצע עורך דין לרשלנות רפואית אליו תפנו. עליכם לתאר לעורך הדין את פרטי המקרה ולאחר מכן יבוצע איסוף של החומר הרפואי על מנת לבדוק האם גרסתכם אכן מבוססת במסמכים הרפואיים.
4. הגשת תביעה לקבלת פיצויים
עליכם להגיש את תביעתכם כנגד האדם או הישות הנכונים. במקרים מסוימים התביעה מוגשת כנגד הרופא ישירות, אך במקרים אחרים אתם עשויים לתבוע את המוסד הרפואי בו הרופא מועסק או אף את הבעלים של המוסד הרפואי (מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית וכו'. במדינת ישראל קיימת תקופת התיישנות של 7 שנים מרגע התרחשות מקרה הרשלנות בה עליכם להגיש את התביעה, לכלל זה יש חריגים אך למרות זאת מוטב, ככל האפשר, להגיש את התביעה במסגרת זמן זו.
למידע נוסף על תביעות רשלנות רפואית ניתן להיכנס לאתר של עורך דין שמואל קשיוב >>