האם גזירות הדת הנוראות של אנטיוכוס חוללו את המרד? | מסע בעקבות החשמונאים

בפרק הקודם (לצפייה - לחצו כאן) דיברנו על הרקע של המרד, בפרק הנוכחי - פרק 2, נדבר על הגפרור שמצית את המרד בפועל.

הפרק המלא

בשביל להבין את זה צריך להרחיק עד מצרים ולהיות עדים לתקרית שגרמה לאנטיוכוס לשנות את יחסו כלפי היהודים והיא קשורה דווקא למאבק בינו ובין ממלכת תלמי במצרים, בזמן שאנטיוכוס מנסה להכניע את יריביו מבית תלמי על אדמת מצרים, הוא מקבל מסר חד משמעי מהאימפריה העולה של רומא שעליו לחדול ממסע הכיבוש ולשוב לארצו, ולא, רומא תתערב.

בדרכו ממצרים חזרה למקום מושבו בסוריה, אנטיוכוס המושפל עובר בארץ ישראל ואת זעמו הוא פורק על יהודי ירושלים, חלק מאותם יהודים תמכו דווקא בבית תלמי שנואי נפשו, כנקמה אנטיוכוס מחליט להטיל גזירות על היהודים.

גזירות הדת של אנטיוכוס, כמותם לא הכיר העולם הקדום, שהתאפיין בסובלנות דתית בדרך כלל, גרמו לבית חשמונאי, שלא נמנו על שושלת הכוהנים הגדולים ודבקו במסורת ישראל, לברוח מירושלים המפולגת אל מקום מושבם באזור מודיעין, כפי שעשו יהודים נאמנים רבים. כך נוצר בירושלים מצב ובו ה"אליטה" השלטת מתייוונת ברובה.

במצב העניינים הזה מגיע אנטיוכוס אל ירושלים ומשליט בה בכוח חרבו את התרבות ההלניסטית, שפירושה - בין היתר - התערבות בחיים היהודיים בישראל, כמו גם בניהול בית המקדש ועבודת הקורבנות.

גזירות הדת הנוראות של אנטיוכוס הם שחוללו את המרד בפועל.

במודיעין הקטנה מתחולל המאורע המפורסם מתתיהו החשמונאי הזקן מחסל מתייוון וחייל הלניסטי שדרשו מהיהודים להקריב קורבן לעבודה זרה. זה הרגע בו מתתיהו מכריז "מי לה' אליי", בניו כמובן באים לעזרתו, ומתחילים לגבש קבוצות יהודים לוחמים שמוכנים למסור את נפשם על מנת להילחם ביוונים ובגזרות הדת שלהם.
המשך הסיפור, בפרקים הבאים.