הרב אברהם ג. היה שקוע בתפילתו בליל שבת קודש האחרונה, כשלפתע פרצו לבית הכנסת אנשים שמיהרו לקרוא לו החוצה: "כולם בסדר", הם אמרו לו כדי שלא ייבהל, "אבל הבית שלך נשרף".
רגליו נשאו אותו במהירות לעבר הבית, הוא חייב לוודא שבאמת כולם בסדר. מרחוק כבר ראה את העשן ואת לשונו האש הנישאות אל על, כשהתקרב ראה את ההתגודדות של מאות נשים וילדים שעמדו וצפו בעיניים קרועות לרווחה בבית העולה באש, הוא חיפש את ילדיו ומצא אותם, את כל מי שהיה בבית בשעה הזאת.
אנחת רווחה בעקה ממנו, הוא נרגע. הגדול נשוי וכבר גר בבית משלו, רעייתו בבית החולים משמשת כאחות רחמנייה, הבנים הגדולים בבית הכנסת והבנות עם הילדים הקטנים נמצאים פה, מקבלים תמיכה משכנות טובות שמנסות להרגיע אותם.
הם נותרו חסרי כל, ללא יכולת להשתקם לבד >>
הוא דאג בעיקר לחידושי התורה שעליהם עמל במשך שנים ושעכשיו עלו באש, אבל אחד הילדים הזכיר לו שהוא השאיר את המחשב בבית הכנסת בערב שבת, ובמחשב שמורים חידושי התורה מהשנים האחרונות.
לאחר שווידא שהכל כשורה, העיף מבט אחרון בבית העולה באש, וחזר לבית הכנסת, כדי להשלים את תפילתו...
באותו הזמן המשיכה האש במלאכתה. בשקידה וביסודיות רבה היא כילתה את תכולת הבית, הספרים, המחברות, הילקוטים של הילדים, המגבות והמפות, הווילונות ותחפושות של פורים, כלי המטבח, כלי הכסף, התכשיטים, אלבומי התמונות, מכשירי החשמל, החלונות והדלתות, המרצפות! הקירות החלו להתפורר. צנרת המים והחשמל, הכל הכל הכל היה למאכולת אש.
הם הפכו לחסרי כל. אין להם שום דבר בעולם, רק הבגדים שלגופם נשארו לפליטה, והמחשב עם חידושי התורה.
העלויות לשיקום הנזק עצומות. מעבר לצורך לקנות את כל הביגוד והציוד מהתחלה, יש צורך לשקם את הדירה השרופה, ובה אומר לעשות שירותים ואמבטיה חדשים, מטבח חדש, להצטייד מחדש במקרר, מכונת כביסה, תנור עם כיריים, מזגנים חדשים לבית כדי להתמודד עם הקור בחורף ועם החום הבני ברקי בקיץ, שולחנות, כיסאות, מיטות, ארונות...
מאות אלפי שקלים! אפילו מאות רבות!
הציבור נקרא לעזור ולסייע, המשפחה מתביישת לבקש עזרה, אבל הצורך בעזרה הוא חיוני, אין מנוס אלא להתגייס ולסייע להם, כי אסון שכזה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאתנו. בחסדי שמים הוא הסתיים ללא נפגעים בנפש.