שכול משותף: החייל החרדי שקפץ על רימון והציל את חבריו

אנחנו עומדים לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ואתנו באולפן יוסי לוי מנכל עמותת נצח יהודה, שלום וברכה.

כאן בכיכר השבת יש לנו פרויקט זיכרון מיוחד בו בשנה שעברה מעל מאתים וחמישים אלף איש - ואני מניח שרובם מהציבור החרדי, ישבו וקראו פרקי תהילים לעילוי נשמתם של חללי צהל.

אם מדברים על זיכרון, ככל שדבר יותר קשור וקרוב אליך, זה יותר כואב לך. ואני רוצה שתיקח אותנו ותנסה לחבר אותנו אל אותם חללי צהל חרדים שאנו מכירים

"ראשית אני רוצה שהפרוייקט הזה מדהים. שנה שעברה נחשפתי אליו ואל המספרים שלו. כאשר בעצם מה שהפרוייקט הזה אומר שנכון שאנחנו מאמינים בעולם התורה וראים בו ערך עליון, אבל גם רואים ערך עליון במי ששירת ושיכל את חייו למענינו, למען כלל ישראל וזה יצר גשר מדהים וצריך לחזק אתכם".

לא בטוח שהייתי משתמש במילה גשר, יש כאלה שלא יאהבו את המילה. אבל חשוב וצריך לאמר שכשאני למדתי בישיבה והיה מבצע צבאי אמרו תהילים. ואני יודע שככה זה בשאר עולם הישיבות, גם אנחנו לא מסכימים או לא הולכים ודאי שאנחנו מתפללים וכואבים. ואני שוב רוצה לשאול אותך על חללי צהל. אם אנחנו מדברים על חללי פעולות האיבה, אז כולנו מכירים אישית. אבל דווקא חללי צה"ל אנחנו פחות מכירים זה קצת רחוק מאתנו ואני רוצה לשאול אותך על זה.

"יוצא לי הרבה לשמוע את זה שיש ואני שומע הרבה שיח רעיל על חרדים שלא משרתים. אמירות על כך שאין חללים חרדים, ואני רוצה לומר יש הרבה שכול חרדי. היה הרבה שנים נחל חרדי ישן וגם בהווה היו הרבה ששירתו. הן בתקופה הקודמת והן בהווה והשכול שלהם הוא שכול מיוחד כי הם לא יכולים להגיע לטקסי צהל השגרתיים והם לא נמצאים בחזית אבל הם נמצאים שם בכאב. יש את יצחק דרסלר שהוא אחד החללים היותר מוכרים. 48 שנים היה פצוע ושרוף שניצל במלחמת יום כיפור מתוך הטנק שלו שנשרף והיה חי בנס. כל הרופאים אמרו שהוא חי בנס. אחרי 48 שנים כשהוא נפטר - צה"ל הגדיר אותו כחלל צהל. המשפחה שלו רצתה שיהיה טקס שיוכלו לבוא ולהתחבר ולא היה ובאמת כשאנחנו עשינו טקס מותאם, הם הודו לנו מאוד. חשוב שידעו שגם החברה החרדית תורמת את חלקה גם לצערי בשכול".

התפילה שלנו שאף אחד לא יצטרך לשלם בדרך הזו. בוא נדבר על מספרים.

"רק במלחמת יום כיפור 12 חיילים חרדים חרדים נהרגו בהם יש חלל בשם יצחק תובל, הוא קפץ על רימון כמו רועי קלין ונתן אלבז. הוא אחד מהשלושה בהיסטוריה המדממת שלנו שנשכבו על רימון כדי שהחברים שלהם ישארו בחיים".

לא שמעתי את הסיפור הזה. ולא יפה להגיד אבל יש לנו כותרת על החרדי שקפץ על הרימון כדי להציל את חברים שלו.

"כן זו אמירה חשובה וצריך לומר אותה. הוא הוא קיבל צל"ש רמטכ"ל אבל צריך גם לומר ואולי כאן המקום שמגיע לו גם עיטור המופת כמו שני החיילים הנוספים שמסרו נפשם להצלת חבריהם בפעולה הרואיות. וזה לא קשור חלל צהל חרדי או לא, כולם שווים. אבל יש גם חרדים וצריך להיות מודעים לזה.

כאן חשוב לומר שיש פה דבר שהוא שווה ערך לכולנו ובאמת אני חוזר למיזם של כיכר השבת שהוא כל כך מדהים כי כולם היו בטוחים שאנחנו החרדים אולי לא אכפת לנו, מזלזלים. אז אכפת לחברה החרדית ממה שקורה והמיזם הזה והמספרים האלו מוכיחים.

אני רוצה שוב לשאול על נצח יהודה.

"בגדוד שלנו ב20 שנה האחרונות יש 6 חיילים חללים שנהרגו באירועים קשים ממחבלים. 2 מוכרים מצומת גבע אסף יוסף כהן ויובל מור יוסף השם יקום דמם. הגיע מחבל וירה בהם. בכך שהם היו שם הצילו חיים של אישה שעמדה מאחוריהם בתחנה. הם ראו את המחבל מגיע ויצאו אליו, אם הם לא היו בחזית היא היתה נהרגת. יש עוד 2 חללים לפלוגת תומר גבעתי ועוד חלל לפלוגת הנגב בחיל האוויר ומלבד זה השכול הוא שייך לכולם".

תיקח אותי. כשאתה תגיד פרק תהילים על מי אתה תחשוב?

"צריך לומר שבאמת לפני שנכנסתי לצהל הייתי בחור ישיבה, במיר ובדרך השם ולא הכרתי מה זה צבא ומה זה סכנת חיים ומסירות נפש, כשנכנסתי הבנתי שיש פה משהו אחר. עברתי הכשרת לוחם אבל עד שלא הגעתי לפעילות מבצעית בתוך כפר בלילה אתה לא מבין את המשמעות. אחד החיילים שלי, שי פרידמן נהרג, אומנם לא בפעולה צבאית אבל שם חוויתי את האובדן מקרוב ובצורה הזו הבנתי שמדובר במשהו מטורף כי כשאתה מדבר על משהו שאדם מוציא את עצמו מהמקום הפרטי שלו ושם את עצמו במקום של הכלל. הוא לא מקבל שום רווח מסיכון החיים שלו עצמו ומסכן את עצמו בשביל כלל ישראל ובפעולה כל כך משמעותית אני לא יכול שלא להעריך אותו.

בהמשך הריאיון דיברנו על אירוע זיכרון יחודי למגזר החרדי, על יוזמת מגן ועל נושאים נושפים. צפו.

השתתפו במיזם "מתפללים וזוכרים" וקראו פרק תהילים לע"נ חללי צה"ל >>