בתוכנית 'הכלכלית' אנחנו שמים דגש עיקרי על בעיות הפקקים הלא נגמרים בישראל, ועל התחבורה הציבורית הרעועה שמשרתת אותנו. זהר גליל, מארגנת הקהילות בארגון "15 דקות", ארגון למען שיפור התחבורה הציבורית, דיברה בהרחבה על הצורך בשינוי היחס לתחבורה הציבורית בישראל, והצורך הדחוף בקידומה.
"אני גרה בירושלים ולקח לי שעה ורבע להגיע מרחביה לגבעת שאול, יותר מהזמן שלוקח לי להגיע לתל אביב. הצג מראה שהאוטובוס מגיע תוך שלוש דקות, ובפועל זה לקח עשרים דקות", סיפרה גליל, תושבת בירת ישראל, בתחילת דבריה.
אין אדם בישראל שנוסע בכבישים בינעירוניים בשעות הבוקר או אחר הצהריים ולא מתוסכל מהפקקים. בירושלים זה בכלל קטסטרופה לא הגיונית. ולפי הדו"חות השונים – המצב רק יילך ויהיה גרוע יותר. למה הפתרון הוא רק במעבר לתחבורה ציבורית, ואיך ניתן לעשות את זה?
"אנחנו רואים פה תוצאה של הזנחה מאוד גדולה של התחבורה הציבורית בישראל, ומדיניות שהובילה את האזרח לרכוש רכב פרטי, ואולי אף יותר מאחד למשפחה. זה מייצר 'מעגל קסמים' שככל שיש יותר פקקים, קונים יותר רכבים וכך יש יותר פקקים. אוטובוס אחד יכול להוריד 50 כלי רכב פרטיים וזה יכול היה לתת פתרון. יש עכשיו אילו שהם שינויים – ועדיין יש תהום בין הרצוי למצוי".
במשרד התחבורה יש עכשיו שרה שכן שמה את סוגיית התחבורה הציבורית גבוה יותר בסולם העדיפויות מאשר ישראל כ"ץ ומירי רגב. מה הצעדים שלדעתכם עדיין לא נעשו - וצריך לקחת צעד אחד קדימה?
"אנחנו רוצים לקדם רשויות מטרופוליניות. הסמכויות – תכנון וביצוע – נמצאות בידי משרד התחבורה, והשאר בידי הרשויות המקומיות. זה יוצר סיטואציות של דברים הנופלים בין הכיסאות, וגם לעתים שהתחבורה הציבורית לא פופולרית. ראשי עיר שלא מעורבים בשיפור התחבורה הציבורית מקשים על התקדמות המדינה כולה. מטרו זה בסיסי, אבל צריך דברים נוספים, כגון נת"צים, שזה צעד משמעותי מאוד שיושם, כי יכול להיות שנסיעת האוטובוס ללא פקק תגרום לאדם לחשוב פעמיים אם לצאת עם רכב. גם מבחינת תעריפים, תחבורה ציבורית צריכה להיות משתלמת לציבור, שיעבור לאוטובוס".
כעוד כחודש, צפויים משרדי האוצר והתחבורה להציג תוכנית חדשה לתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, ומחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית בערים חרדיות צפויים להיות כפולים, בשל ביטול הסובסידיות. מה הרציונל של משרד האוצר? אם אתם רואים שזה מצליח – תשיתו את זה על כולם!
"איני מייצגת את משרדי התחבורה והאוצר, אבל לדעתנו צריך שוויון בתעריפי התחבורה הציבורית. הדברים שצריכים להוזיל את המחירים זה 'נוסעים מתמידים', שאדם שנוסע פעמים רבות ישלם מחיר נמוך יותר מאדם שנוסע פעמים בודדות, וגם בהתאם לאוכלוסיות".
נושא שמדברים עליו רבות בעולם הוא ה'לסט מייל', הקילומטר האחרון, שזה בעצם מדד שמדבר על איך דואגים שאדם יגיע באמת עד לפתח הבית שלו, ולא עד תחנה סמוכה יחסית. כמה הבעיה הזו מורגשת גם בתחבורה הציבורית בישראל?
"זו בעיה מורגשת מאוד. במשרד התחבורה מנסים לקדם קורקינטים ואופניים. אנחנו דוגלים בתחבורה שהיא 15 דקות. אחריות משרד התחבורה לעשות את החישובים, וכרגע הם עושים את זה לא טוב".
דיברנו על ירושלים. היא פקוקה בטירוף כי סוללים כמה קווים של רכבת קלה – שספק אם זה הגיוני לעשות הכל יחד אבל זו גם שאלה – אבל אנחנו רואים בבירור כמה הרכבת הקלה באמת מקלה על הציבור, בטח במקומות כמו מרכז העיר. מה התחזית למטרו?
"ברור שסלילת הקווים החדשים משפיעה על הפקקים בירושלים, אבל היה ניתן לשנות ולצמצם את הפקקים של התחבורה הציבורית גם כיום. אין שיח בין הציבור לעירייה, שלא יודעת מה הדרישות. אין ממונה על תחבורה ציבורית בעיריית ירושלים, והתקשורת עם הציבור לא נעשית. דוחפות לכך שיהיה מוקד 106 לתחבורה ציבורית בירושלים, כדי לצמצם את הפקקים, כך שמשרד התחבורה יוכל לקבל רשימות ברורות ותיקונים מהעירייה".