רון רפאלי, הוא דוקטורנט לחקר המוח באוניברסיטה העברית בירושלים. בסדרת תוכניות "המוח" ב'כיכר השבת', הוא ידבר ויספר על המוח מכל הזוויות שלא הכרתם.
- "המוח" מזווית שעוד לא הכרתם: פרק 1 • צפו
- 'המוח' מזווית שעוד לא הכרתם: פרק 2 • צפו
- 'המוח', פרק 3: איך מקבלים החלטה מוסרית? • צפו
- 'המוח', פרק 4: כך נשפר את הזכרונות • צפו
- 'המוח', פרק 5: איך אפשר לזהות פרצופים • צפו
- 'המוח', פרק 6: מה זה בכלל 'רגשות' • צפו
שלום. וברוכים הבאים. שניהם מושגים מופשטים, לא גישמיים. כלומר באים לתאר משהו שאיננו גישמי כמו תפוח, או בית, או מטריה או שבלול. היכולת לתאר שלום, או לברך בברכת ברוכים הבאים, היא אחת התכונות החזקות והברורות ביותר המאפיינת אותנו בני האדם.
חיות רבות מסוגלות לייצר קולות, אשר יתארו מצב רוח או אינטראקציה חברתית. מעטות מאוד החיות המסוגלות לתקשר ברמה גבוהה יותר, כדוגמת גורילות המסוגלות ללמוד שפת סימנים ולתאר כ-1000 מילים, אך ללא יכולת הפקת צלילים כלל וכלל, יונקים ימיים כמו דולפינים ולוויתנים, מסוגלים להפיק צליל מסוים עבור רגש מורכב מסוים.
אצלנו בבני האדם אזורים נרחבים בתוך המוח מיועדים לשפה מופשטת או לא מופשטת, והיכולת שלנו לנצל את התכונות הללו של השפה ללא ספק מסייעת להפוך אותנו למי שאנחנו.
----
אזורי השפה פרושים בכמה אזורים שונים במוח אשר הקשר ביניהם הוא חזק מאוד. כל אזור שכזה אחראי על תכונה מסויימת של השפה, כאשר האינטרקאציה של אותם האזורים האחד עם השני, היא מה שמייצרת את מכלול השפה. אזור ברוקה, על שם הרופא שגילה אותו לראשונה, נמצא בקורטקס, באונה הקדמית שלנו וצמוד לרקות. האזור הזה אחראי ליכולת ההפקה של המילים - הן בדיבור והן בכתב.
אנשים עם פגיעה באזור ברוקה ידעו מה הם רוצים להגיד אמנם, בצורה המופשטת, אבל לא יצליחו למצוא את המילים לשם כך.
במקרים קיצוניים פגיעה באזור ברוקה יכולה לגרום לאילמות טוטאלית. אזור וורניקה, הקרוי כך מאותה הסיבה כמו אזור ברוקה, נמצא גם הוא בקורטקס, בחלקה האחורי של האונה הרקתית, קרוב לאונה האוקסיפיטלית,
והוא אחראי ליכולת הבנת הנשמע. אנשים עם פגיעה באזור זה יכולים להיות דברנים לא קטנים, אבל מה שיגידו לחלוטין לא יהיה קשור למה שנשאלו. בנוסף, אותם אנשים גם יחוו דיבור מבולבל ולא הגיוני, למרות שלכאורה אזור ברוקה הוא שאחראי על הפקת השפה. אבל הרי הפקת שפה כחלק מדו-שיח נובעת ביסודה כתגובה למה שנאמר, כך שכאשר אזור הבנת הנשמע - וורניקה - לא שולח מידע קוהרנטי לאזור הפקת הדיבור - ברוקה - אזי הדיבור יוצא מבולבל ולא הגיוני.
שני אזורים אלו מקושרים ביניהם ע"י מעגל חשמלי עבה ועמוס בעצבים הנקרא מעגל ארקואט. פגיעה בו יכולה להוביל לבעיות הן בהבנה והן בהפקה של שפה, מעין שילוב של השניים.
בפרק הראשון דיברנו על כך שאצל הרוב המכריע של האנשים אזורי השפה נמצאים בהמיספירה שמאל, בחצי השמאלי של המוח. עכשיו כשלמדנו טיפה יותר על מבנה המוח נוכל להרחיב על כך שלמרות שמכל דבר יש במוח שניים - מימין ומשמאל, אזורי השפה - ברוקה, וורניקה, מעגל ארקואט - פעילים רק בצד שמעבד שפה, רק בצד אחד. אצל רוב האנשים כאמור זה בצד שמאל.
"אם אשכח ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי.." מה זה אומר? אם אשכח את ירושלים, תיפול על ראשי הקללה הגדולה ביותר שאני יכול לדמיין - אקום בבוקר יום אחד ולא אוכל להזיז את צידו הימני של גופו ולא אוכל לדבר או להפיק שפה כלל וכלל. היום, כחוקרי מוח, אנחנו מבינים את מה שבעבר כשקרו מקרים שכאלו לא ידענו - אירוע מוחי בצד שמאל של המוח ילווה הן בשיתוק צד ימין של הגוף - שהרי המיספירה שמאל שולטת על חלקו הימני של הגו והן באובדן פעילות באזורי וורניקה וברוקה, שנמצאים כאמור גם הם בצד שמאל.
אזור נוסף הקשור להפקה של דיבור הוא הסטריאטום. אזור תת-קורטיקלי אשר אחראי על מוטוריקה עדינה, על הזזה עדינה ביותר של השרירים. בזכותו אנחנו מסוגלים להפיק שפה מבחינת הפעלת
השרירים - שרירים בגרון, בשפתיים ובלשון וכיוצא בזאת. כשחושבים על כך, דיבור דורש יכולת מוטורית עדינה ומדויקת ביותר - איך השפתיים בדיוק זזות, איך הלשון משתלבת בזה, וכמה חזק עליי לכווץ את הבטן ומתי ואיך בדיוק להוציא אוויר. דיבור, תכונה כל כך מובנת מאליה אצלנו בני האדם, דורשת סינכרון מורכב ביותר של מגוון שרירים במגוון אזורים.
הסטריאטום כאמור לא נמצא בקורטקס ולכן מושפע אפילו יותר משאר אזורי השפה ממצב הרוח או מדברים נוספים, שלא בהכרח יגיעו למודעות.
גמגומים, אם כך, או דיבור לא ברור, יכולים להיות מושפעים מאופן הפעולה של הסטריאטום. חשוב לציין, לא כל גמגום נובע מהסטריאטום ולא כל בעיה בסטריאטום מובילה לגמגום. זו היא רק אפשרות אחת, מתוך כמה קיימות. המבנה המורכב הזה שמצוי במוחנו במטרה לייצר שפה הוא כל כך מורכב, שבנקודות ובצמתים רבות בו יכולות להיווצר בעיות שפתיות.