משחקי כסאות

מאבקי הירושה החרדית וחידת גנץ הפתוחה

חשש הקלון לדרעי, פרישת ליצמן וגילו של גפני מאירים את הדרך לקראת המלחמה על ראשות הסיעות החרדיות בעתיד • אמסלם בשירות בנט, לפיד וסער • ומה רוצה בני גנץ? (פוליטי)

|
4
| כיכר השבת |

מאבקי הירושה

תוך כשלושה ימים, העתיד הפוליטי של שניים משלושת ראשי הסיעות החרדיות הסתבך או נגמר. הסדר הטיעון עליו חתם אריה דרעי יכול להביא בעתיד גם לקלון, שיגמור הלכה למעשה קריירה פוליטית רבת הישגים ותהפוכות, ואילו יעקב ליצמן - הוא עושה הכל בדרכו הייחודית - אז גם את זה: ליצמן הודיע על פרישתו בתום כהונת הכנסת הנוכחית בריאיון ל'ערוץ כנסת'.

בשונה ממשה גפני, שהצהיר כמה פעמים שיפרוש ולא קיים, ליצמן מעולם לא חשב להעביר את המפתחות ליורש בחסידות גור, אבל בשנתיים האחרונות, מאז מאיר פרוש וישראל אייכלר החליטו לעשות דין לעצמם ולהותיר את תואר יו"ר אגודת ישראל רק לעיתונים, ליצמן הבין שזה נגמר.

דרעי, גפני וליצמן. הדור הבא מתחמם על הקווים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

גפני, שייתכן שיהיה השורד האחרון, גם יסיים את ימיו בכנסת מתישהו בקרוב, בכל זאת בן 70 עוד רגע, ואז היכונו למאבקים הפנימיים בש"ס ובדגל התורה, שיציגו את המלחמה באגודת ישראל כקטנה במיוחד.

אמסלם בשירות בנט, לפיד וסער

ניר ברקת מבסס את העתיד הפוליטי שלו באמצעות כסף רב וניסיון להעתיק את בנימין נתניהו: הוא טס לוושינגטון כל כמה שבועות, מקפיד תמיד על מראה מעונב ולא משתלח בבוטות בממשלת בנט-לפיד, אלא מדבר בכבוד. וזה קרה גם בסרטון שפרסם בעקבות קידום "חוק ברקת": "הם מ-פ-ח-ד-ים", הוא קרא, כרמז לדברי יו"ר מפלגתו בעבר.

ניר ברקת. יכול להרוויח מזה (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

החוק שנושא את שם ראש עיריית ירושלים לשעבר הוגש על ידי חברו למפלגה, דודי אמסלם, וכוון נגדו, כדי שלא יצליח לגרוף כוח פוליטי בעזרת הונו הרב.

תמיכת ועדת השרים לחקיקה בחוק, שלא מחייבת את המשך תמיכת הממשלה בעניין, עתידה כנראה להשיג רווח פוליטי כפול: עבור יריבי נתניהו בממשלה, כגון יאיר לפיד או גדעון סער, שדווקא מעוניינים בהישארותו בתפקיד כדי לקיים את הממשלה, ועבור ברקת בעצמו, בהנחה שהחוק לא יעבור.

נמשכת חידת גנץ

ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שתחת ממשלות נתניהו הפך לאדם כמעט לא רלוונטי, חוזר אל קדמת הבמה. אחרי שכמה שרים עלו ללשכתו ברמאללה, השבוע התארח עבאס בבית שר הביטחון בני גנץ בראש העין.

התגובות היו מגוונות, כולל בין חברי הקואליציה שהתחלקו בין תמיכה והתלהבות להתנגדות פומבית, אבל כולם הסכימו על דבר אחד: בני גנץ ממשיך להיות אניגמה פוליטית.

יו"ר כחול לבן, שמחפש את דרכו ללשכת ראש הממשלה, יורה לכל הכיוונים: תומך בוועדת חקירה לפרשת הצוללות - ושומר על קשר עם נתניהו והליכוד; פעל לשמר את ישיבת אביתר במקומה - ונפגש עם אבו מאזן.

בני גנץ. יורה לכל הכיוונים - ויכול להפסיד (צילום: פלאש 90)

גנץ מנסה להגדיל את כוחו הפוליטי ולנגוס בכל המפלגות שסביבו - מימינה ועד העבודה - אבל בסוף יכול לחפור לעצמו את הבור הפוליטי, כשקהל מצביעיו ינטוש אותו למפלגה שמהלכיה יותר ברורים.

"משחקי כסאות", סיכום השבוע הפוליטי ב'כיכר השבת', בהגשת כתבנו רפאל כהן.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות