החבטה שיכולה להעיר את החרדים
חצי שנה חלפה מהשבעת ממשלת בנט-לפיד, ונדמה שנציגי ש"ס ויהדות התורה צריכים ללמוד מפעילותם הרציפה של אנשי ימינה וישראל ביתנו, המבינים את הבהילות ואת העובדה שימי הממשלה לוטים בערפל.
בתוך שישה חודשים הספיקה הקואליציה לקדם דברים שהפוליטיקאים החרדים חשבו לעשות בצורה מסודרת כמה שנים, רק בדרך נוראית מבחינה הלכתית.
הנציגים החרדים אומרים זמן רב כי "צריך לתקן בעיות ברבנות הראשית", או לעגן חוק גיור ממלכתי, אבל מסיבות תמוהות הם החליטו לדחוק את זה מסדר יומם - וכך יצרו את מהפכות מתן כהנא, שלדעת גדולי ישראל מהווות סכנה מוחשית לעתיד המדינה היהודית בארץ ישראל.
השבוע, באיחור ניכר מאוד, נזכרו אריה דרעי ומשה גפני להקים "מטה מאבק משותף" נגד הממשלה, כאשר חלק מן הרפורמות כבר אושר בכנסת, וחלק אחר - בהן מתווה הגיור, הבעייתי מכולן - מתקדם בהליך מואץ.
לשני השועלים הפוליטיים וללשכותיהם ברור שהסיכוי לביטול התוכניות קטן במיוחד, גם אם יוציאו מאות אלפים לרחובות, אבל אולי החבטה הזו תעיר אותם לפעם הבאה בה יהיו חלק ממקבלי ההחלטות: צריך לפעול, מהר.
אחרי הביקורת צריך לציין שלצד מתן כהנא, נפתלי בנט, יוליה מלינובסקי ואביגדור ליברמן נמצאים יועצים משפטיים שלא מקשים במיוחד על קידום התוכניות, וגם ביקורת שניתנה על ידי היועצת המשפטית של הכנסת בימי חוק ההסדרים - נדחתה. זאת בעוד שלנציגים החרדים הייתה מורכבות תמידית מול מייצגי המשפט בדיונים השונים.
סקר - לחם חוקו של הפוליטיקאי
בשבוע האחרון געשו הרשתות החברתיות בעקבות סקרים שהראו כי הממשלה הנוכחית מאבדת ארבעה מנדטים לו הבחירות היו נערכות היום, ובעצם מביעים שהסבך הפוליטי בישראל לא נפתר בחיבור המורכב שהתרחש פה.
המוחים, כולם תומכי מפלגות הקואליציה, טענו שלקיים סקרים כאלו בימים שאין בחירות זהו מהלך שמשרת את הליכוד, שעולה בארבעה או חמישה מנדטים.
אם נלך מאחורי הקלעים של המפלגות, נגלה שכל מפלגה - מהליכוד הגדולה ועד רע"מ הקטנה - מקיימת סקרים בתדירות גבוהה, שבועית עד חודשית.
סקרי המפלגות עמוקים בהרבה מסקרי התקשורת, לפי שהם בוחנים את מהלכי נבחרי הציבור, ומה מעניין את הקהל, יותר ופחות. ככה השרים וחברי הכנסת יודעים על מה לתת את כובד המשקל ובמה לנסות לטפל.
בפעם הבאה, אם יש ביקורת כזו, הגישו אותה תחילה לבנימין נתניהו, יאיר לפיד, נפתלי בנט או בני גנץ.
בוושינגטון רואים את המחלוקות בירושלים - ומתבצרים
ראש הממשלה בנט החליט לצעוד בדיוק בדרך ראש הממשלה לשעבר נתניהו בסוגיית הגרעין האיראני: ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם, יכולה לדבר ולפעול כפי שהיא מתכננת - אבל ישראל לא תהיה מחויבת.
זו גישה תקשורתית שאימץ בנט בשבועות שלאחר פגישתו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כשהקשר בין הלשכות הלך והצטמצם בשל חילוקי הדעות, כך לפי מקורות שונים בכנסת.
אבל בממשלת בנט-לפיד, אשר ראשים רבים לה, ראש הממשלה החליט לפעול בדרך מסוימת, אבל שר הביטחון שלו לא מקשיבלה, ולא יוצא בתקשורת נגד המהלכים האמריקניים.
המחלוקת הזו מתווספת למאבק פנימי בלשכת ראש הממשלה, בין היועצת המדינית של בנט, שמרית מאיר, שהצטרפה לאחר הקמת הממשלה עם מפלגות השמאל, לבין מי שצועד איתו שנים רבות בפוליטיקה, כשעוד היה שקוע בימין.
אם בין שני מנהלי הביטחון של ישראל ובתוך לשכת ראש הממשלה יש חילוקי דעות - למה שארצות הברית תשתכנע?
"משחקי כסאות", סיכום השבוע הפוליטי ב"כיכר השבת", בהגשת כתבנו רפאל כהן.