אם ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד לא תושבע בשבועיים הקרובים, הניחו - עם כל ההלם שבדבר - שישראל יוצאת לבחירות חמישיות. ההנחה הזו משותפת לרבים במה שקרוי "גוש השינוי", משתי סיבות:
הראשונה היא שמומחיותו של בנימין נתניהו מתבטאת, עוד לפני הקמת ממשלות וניהולן, במניעת ממשלות אחרות. ראש הממשלה יודע לפרוש לפניו את כלי המשחק, ולדעת אילו מהחוליות חלשות יותר. משזוהתה הנפיצות, הלחץ מגיע - ולרוב הוא נגמר בהצלחה.
השנייה היא, שמפלגות גוש השינוי מקלות על נתניהו, בגלל המחלוקות האידיאולוגיות הרבות בתוכן. מאמצו של ראש הממשלה אינו להפריד בין איילת שקד לנפתלי בנט - אלא להבליט לשקד מי יהיו שרי הממשלה שאינם בנט. תפיסה זו נועדה להעמיק את הקיצוניות שבשיח הפוליטי, כדי שראש הממשלה ישמור על כסאו.
אחד מחברי הכנסת של ימינה כבר הודיע שיתנגד, ובלי בלימה מיידית של בנט, עמיחי שיקלי יהיה רק הראשון בכדור שלג הולך וגדל, כאשר כעת הלחץ מופעל חברי הכנסת ניר אורבך ועידית סילמן. יושב ראש ימינה צריך לסגור ממשלה וחלוקת תיקים מהר - כדי למנוע יותר מדי זמן להתלבטויות.
בנט אומר בשלושת השבועות האחרונים את אותם הדברים, בניסיון לרכך את זעם חלק ממצביעיו. אתמול הוא ניסה לקחת את זה צעד קדימה, כש"ממשלת האחדות" הפכה ל"ממשלת חירום".
מבחינת נתניהו, כבר שבועיים לפני תום המנדט שלו, הרבה לפני שיו"ר יש עתיד קיבל את כתב המנדט, המשימה היא למנוע ממשלה אחרת. ראש הממשלה עסוק מאוד במסע הבחירות החמישיות, כשאת חיציו הוא מפנה רק לבנט - ולא לנציג הנוסף שמנע ממנו ממשלה, האדם שעליו כועסים יותר בתוך מפלגת הליכוד, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.
זה נובע מכך שלנתניהו יש רצון להסתיר בכל דרך את העובדה שמבחינתו רע"מ וימסור עבאס היו כשרים להימנעות בהשבעת ממשלה. תקיפת סמוטריץ' תוביל לתגובת נגד שתהדהד את זה - ולכן עדיף ללכת על בנט.
סיכויי השבעת ממשלת בנט-לפיד עדיין נמוכים, אבל אל תתפלאו אם תהיה התקדמות משמעותית כבר בימים הקרובים. בכל זאת - הזמן עובד לרעתם.